משרד הבריאות מבלבל במוח

ד
ד"ר סרג'יו שבתאי צילום: הלל יפה

בהלל יפה עומדת ריקה ממטופלים, יחידה חדישה לצינתורי מוח, עם צוות רפואי מלא ומכשור שנרכש במיליוני שקלים. מדוע היחידה מעלה אבק כבר 3 שנים? בגלל סחבת במשרד הבריאות, שאינו מנפיק רישיון לביצוע צנתורי מוח למאות מטופלים עם שבץ מוחי, שמגיעים למחלקה הנוירולוגית בבית החולים

בית החולים הלל יפה בחדרה מצויד בכל המיכשור הרפואי והמומחים לעשות צנתור מוח. חסר רק אישור של הרגולטור, משרד הבריאות, שמתעכב עוד ועוד למרות שקיימת יחידה עם מומחים מתאימים כבר משנת 2018.

במהלך השנים 2019 – 2020 פנו לחדר מיון של "הלל יפה" כ- 1,900 בני אדם עקב שבץ מוחי. מתוכם כ- 120 מטופלים התאימו לקריטריונים של ביצוע צנתור מוח דחוף. מדובר בפעולה שעבורה יש לבית החולים את כל הכלים, התשתית והמומחיות לבצעה, אך בשל העובדה שמשרד הבריאות טרם נתן אישור רגולטורי לעניין – זה לא קרה.

פניות מסודרות ומפורטת למתן אישור לביצוע צנתורי מוח הוגשו מספר פעמים להנהלת משרד הבריאות בשנים האחרונות. בעקבותיהן, ניתן אישור להפעלת יחידה לשבץ מוחי, אך לא לביצוע צנתורי מוח, תוך התחייבות שהנושא יידון בהקדם ובתשומת הלב הראויה. לפני כשנתיים, במהלך ביקורו בבית החולים, נתן שהשר המכהן בזמנו, חה"כ יעקב ליצמן, אישור עקרוני לצנתורי מוח, אך הוא לא יושם בפועל על ידי הגורמים המקצועיים במשרד.

ד"ר מיקי דודקביץ צילום: הלל יפה

"כיום, מי שנדרש לצנתור מוח מועבר לבית חולים אחר שלו יש את האישור ואת התנאים", מסביר ד"ר סרג'יו שבתאי, מנהל היחידה לשבץ מוחי במחלקה הנוירולוגית של המרכז הרפואי הלל יפה, "צריך גם להבין שפעולת ההעברה כשלעצמה אורכת זמן – המתנה לאישור קליטה בבית חולים אחר, הגעת אמבולנס, פינוי, הכנת המטופל לביצוע הפעולה בבית החולים אחר ועוד. גם כשזה קורה במהירות יחסית – מדובר בשעתיים, מבלי להתחשב בעיכובים נוספים כמו עומסי תנועה, קושי באיתור בית חולים זמין לקליטת המטופל וכדומה. המשמעות היא: הטיפול אינו מיטבי, והתוצאות בהתאם: החלמה קשה יותר ואדם שהופך למעמסה על מערכת הבריאות ועל משפחתו. לציין כי במונחים של שבץ מוחי, לטיפול בשלב מוקדם יש משמעות קריטית בהצלת רקמת המוח הפגועה. ככל שלא ניתן טיפול בחלון הזדמנויות קצר מאוד, נוצר נזק בלתי הפיך למוח. הדבר משפיע ישירות, על היכולת והתפקוד העתידי של החולה, ותלותו בבני המשפחה. כל שכן, כל רבע שעה של איחור בטיפול, מפחית את הסיכוי של המטופל לחזור לתפקוד עצמאי".

כאמור, במרכז הרפואי הלל יפה קיימת יחידה לשבץ מוחי במסגרת המחלקה הנוירולוגית, אשר הוקמה ב- 2018 ומנוהלת על ידי רופא בעל ניסיון רב בתחום, ובה צוות ייעודי לטיפול בצנתורי מוח. ביחידה חדר טיפול נמרץ ייעודי ומכשור מתקדם שנרכש בתרומה של מיליוני שקלים.

"העברת חולים בין בתי חולים גוזלת זמן יקר, שחורץ למעשה, את גורלם של חלק לא מבוטל מהחולים. זה מצער כי יש לנו את היכולת לבצע את זה", מסכם ד"ר מיקי דודקביץ, מנהל המרכז הרפואי הלל יפה. "בית החולים, המוגדר כמרכז טראומה אזורי ומשרת אוכלוסייה גדלה והולכת של למעלה מחצי מיליון תושבים, נאלץ להעביר את המטופלים שנזקקים לצנתור מוח לבתי חולים אחרים המרוחקים כ- 50 ק"מ מהלל יפה. מדובר בטיפול מציל חיים, ואני מצר על כך שעדיין אין לנו מענה בנושא מהותי זה. זה פוגע ביכולת שלנו לתת טיפול מיטבי לתושבי האזור בהשוואה לאלו הגרים בערים מרכזיות ויוצר פער משמעותי בין הטיפול במרכז לעומת הפריפריה. הנתון של כמעט 1000 מטופלים בשנה בשבץ מוחי הוא גבוה מאוד. בשנת 2020 מקרי השבץ המוחי אף היו בעייתיים יותר, כי בשל נגיף קורונה אנשים פחדו להגיע לבית חולים והגיעו באיחור. מבחינתנו, כל מי שמגיע צריך לקבל את הטיפול הכוללני. בין אם זה מתן TPA (תרופה שיכולה להינתן בחלון של 3 שעות מרגע אירעות השבץ המוחי), טיפול אחר ובוודאי שצנתור מוחי".

בית החולים הגיש לאחרונה למשרד הבריאות, שוב, תוכנית סדורה לתפעול היחידה, זאת במסגרת המאמצים להשיג את האישור הרגולטורי המיוחל.