קרן לייזר תאתר חולי קורונה מרחוק

באוניברסיטת בר אילן מנסים למצוא פתרונות לנגיף הקורונה. שלושה חוקרים בכירים מתארים שלושה כיוונים שונים

בפקולטה להנדסה של אוניברסיטת בר אילן, מנסים לייצר פתרונות למיגור הקורונה. שלושה חוקרים מתארים שלושה פתרונות שונים.

פרופ' זלבסקי: אבחון מרחוק של חרחור ריאות

פרופסור זאב זלבסקי, דיקן הפקולטה להנדסה, עובד בימים אלו על התאמת המחקר שלו לנגיף הקורונה. הטכנולוגיה של זלבסקי מבוססת על חישה ביו רפואית מרחוק, ומתאימה לאבחון מהיר של מי שכבר פיתח תסמינים למחלה – דוגמת חרחורים בשתי הריאות, עלייה בחום או ירידה ברווית החמצן בדם. "המכשיר שלנו יודע לחוש מרחוק ננו תנועתיות של הרקמה שליד כלי הדם, ולחוש בהבדלים של התנועתיות בעקבות שינוי בפרמטרים הללו", מסביר זלבסקי. "הסנסור שנמצא בבסיסו כולל קרן לייזר, שמאירה את הרקמה, ומצלמה, שגורמת לתבניות הפיזור של האור להשתנות לפי חוקיות המקושרת לתנועתיות של הרקמה".

השיטה של זלבסקי עובדת מרחוק, ולכן מתאימה במיוחד במקרים כמו של וירוס הקורונה, בהן מגע מקרוב פירושו סיכון גבוה להדבקה. הטכנולוגיה של זלבסקי ושל שותפו למחקר, פרופסור חבייר גרסיה מאוניברסיטת וולנסיה שבספרד, מעוררת עניין רב ברחבי העולם.

דר' דניאלי: קיצור בדיקות מעבדה משעה לרבע שעה

ד"ר עמוס דניאלי עובד על שיטה לאבחון מהיר של הנגיף, שתקצר משמעותית את זמן ההמתנה לתוצאות – משעה בערך לרבע שעה בלבד. הטכנולוגיה של דניאלי מבוססת על שילוב חלקיקים מגנטים ואופטיקה, ועובדת באמצעות PCR כלומר שיכפול של החלבונים. הבדיקה מתבצעת על דגימת רוק, שבתוכה מצמידים ל-RNA של הנגיף מולקולה פלורוסנטית, שאליהן נצמדים חלקיקים מגנטיים, שמסייעם לרכז את כל המולקולות למקום אחד – מה שמקל זיהוי אופטי שלהם. הטכנולוגיה של דניאלי כבר הודגמה בעבר בהצלחה על וירוס הזיקה, ונמצאת בשימוש במעבדה המרכזית לווירולוגיה של משרד הבריאות, הממוקמת בתל השומר. בימים אלה אלו עוברת הטכנולוגיה התאמות כדי להתאים לאבחון מהיר של וירוס הקורונה.

פרופ' יערי: פיתוח חיסון מדם חולי קורונה שהחלימו

גם פרופסור גור יערי מקדיש את עצמו בימים אלה לקורונה, וליתר דיוק – לפיתוח חיסון לנגיף. "אנחנו מנסים לפתח נוגדנים שאפשר יהיה להזריק כחיסון סביל לקורונה, ואת הנוגדנים האלה אנחנו צריכים לאתר על ידי ריצוף של רפרטואר הנוגדנים של אנשים שהחלימו מהמחלה", מספר יערי. "זו פרוצדורה בירוקרטית לא פשוטה: אנחנו צריכים לקחת דגימות דם מאנשים שהחלימו, לחפש את המכנה המשותף בנוגדנים שלהם, ובהתאם לזה לבנות נוגדן חדש, שיוכל לשמש כחיסון פסיבי. כרגע אנחנו ממתינים למימון ולהסדרה של עניינים רגולטורים, ובכלל זה מציאת מעבדה שתוכל להפיק את ה-RNA שנצטרך לרצף – לא כל מעבדה תוכל לעשות את זה, כי זה וירוס מסוכן. אני מקווה שנוכל להתחיל בתחילת חודש אפריל".

‫‬‬