הפרעת קשב אצל ילדים

Attention-deficit-disorder-in-children
Attention-deficit-disorder-in-children
צילום: שטרסטוק

הפרעת קשב היא תופעה עולמית שסובלים ממנה כעשרה אחוזים מכלל הילדים עד גיל 18. כשבעים אחוז מהם ממשיכים לסבול מההפרעה גם כמבוגרים

הפרעת קשב היא תופעה כלל עולמית מוכרת ושכיחה וסובלים ממנה כעשרה אחוזים מכלל הילדים עד גיל 18. בעבר התייחסו אל הפרעת הקשב, כאל הפרעה המוגבלת לילדות וחולפת עד גיל ההתבגרות. היום ההערכה היא שכשבעים אחוז מהילדים עם הפרעת קשב ממשיכים לסבול מההפרעה גם בתקופת מאוחרות יותר בחיים. לפי הערכות, ארבעה עד שבעה אחוזים מהמבוגרים יש הפרעת קשב, חלקם מאובחנים וחלקם אינם יודעים כי הם סובלים ממנה.

הפרעת קשב וריכוז אצל ילדים גורמת לקשיים משמעותיים בפעולות כמו קריאה והקשבה. הימנעות מטיפול עלולה לגרום לקשיים ניכרים בתפקוד, אשר עשויים לגרור בעקבותיהם הפרעה התפתחותית, ואף התפתחות של הפרעות פסיכיאטריות, כדיכאון, והפרעות רפואיות בגיל הבגרות. כמו כן, הפרעת קשב מגבירה את הסיכון למצבים מסכני חיים כגון התמכרויות שונות ותאונות דרכים.

הפרעת קשב מוגדרת כהפרעה בעלת שני תחומים – האחד, חוסר קשב; ושני, התנהגות היפראקטיבית אימפולסיבית.

חוסר קשב

התסמינים הבאים מופיעים לעיתים קרובות אצל מי שסובל מחוסר קשב. לא שם לב לפרטים או מבצע שגיאות טיפשיות. מתקשה בהחזקת קשב לאורך זמן. נראה שלא מקשיב כאשר שמדברים אליו ישירות. מתקשה לעקוב אחרי הוראות. נוטה להימרח במטלות. מתקשה בסדר ובארגון. נמנע, לא אוהב, או מסרב לעשות מטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך. מאבד דברים שהכרחיים לביצוע משימות או פעילויות חומר לבית ספר, כגון ספרים, ארנקים, טלפונים סלולריים, מפתחות, משקפיים ועוד. דעתו מוסחת בקלות. נוטה לשכחנות בפעילויות יומיומיות.

כאשר מבחינים שיש תסמינים וחושדים כי ילד סובל מהפרעת קשב, יש לפנות לרופא הילדים המטפל בילד, והוא יפנה לאבחון אצל הגורם המתאים – נוירולוג ילדים, פסיכיאטר ילדים ונוער או רופא ילדים עם מומחיות בהתפתחות הילד. הפרעת קשב מציקה לילד ולמשפחתו, וככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר, כך עדיף.

האבחון הקליני לילד, זהו למעשה אבחון המבוצע על פי התסמינים הנראים אצל הנבדקים ועל פי דפוסי ההתנהגות והתפקוד שלהם במצבים שונים. הקלינאי יכול להשתמש, בין היתר, בראיון עם הילד ועם ההורים, בתצפיות על הילד ועל ההורים, בבדיקות גופניות ונוירולוגיות ובמבחנים קוגניטיביים.

יש מחלות או מצבים רפואיים שחולקים תסמינים משותפים עם הפרעת קשב. לכן חשוב לוודא שהמטופל אינו סובל מהן. למשל: חריגה שכלית בשני קצותיה – מחוננות מצד אחד, ופיגור מצד שני – אפילפסיה, הפרעות שינה, הפרעות הסתגלות, הפרעות התנהגות, דיכאון, ליקויי למידה, קשיים פיזיים שונים כמו הפרעות בראייה או בשמיעה. בדיקות ראייה ושמיעה יכולות להיות יעילות בחלק מהמקרים. במצבים מסוימים כדאי לבצע הערכת שפה ודיבור.

מקור מידע – אתר “קופת חולים כללית”, מאמר מאת ד”ר איריס מנור.