גירוי יתר שחלתי

שחלה-ששש
שחלה-ששש
צילום: שטרסטוק

גירוי יתר שחלתי הוא אחד הסיבוכים הקשים של טיפולי הפוריות. מה התסמינים, וכיצד לטפל

תסמונת גירוי יתר שחלתי (או.אייצ'.אס.אס) היא סיבוך קשה ומסכן חיים של טיפולי השראת ביוץ, טיפולים שנועדו לגרות את השחלות לייצר מספר מרבי ואופטימלי של זקיקים ובעקבותיהם, ביציות בשלות. התסמונת מופיעה בשתי צורות עיקריות: הצורה המוקדמת של התסמונת, שלושה עד שבעה ימים לאחר מתן ההורמון אייצ'.סי.ג'י, משמשת בטיפולים לצורך הבשלה סופית של הביציות לפני הזרעה או לפני שאיבת ביציות. הורמון זה מופרש בגוף באופן טבעי בהריון. הצורה המאוחרת של התסמונת מופיעה שנים עשר עד שבעה עשר ימים לאחר מתן ההורמון, בתחילת הריון, ובעיקר בהריון מרובה עוברים.

תסמונת גירוי יתר שחלתי חולפת במרבית המקרים באופן ספונטני לאחר מספר ימים. במקרים יוצאי דופן, שבהם התסמונת מופיעה בצורתה המאוחרת הקשורה להריון, ובמיוחד הריון מרובה עוברים, היא עלולה להימשך שבועיים עד שלושה שבועות בדרגה חמורה. מה מאפיין גירוי יתר של השחלות? שני המאפיינים העיקריים של התסמונת הם הגדלה ניכרת של השחלות ועלייה בחדירות של כלי הדם אשר גורמת למעבר של נוזלים מכלי הדם והצטברותם בחלל הצפק, בחללי בית החזה והלב ובצקות תת עוריות. כתוצאה מכך חלה ירידה בנפח הדם, עלייה בצמיגות ובקרישת הדם והפרעות במאזן הנוזלים והאלקטרוליטים המובילים להפחתה במתן שתן עד אי ספיקה כלייתית.

תסמינים: חומרה קלה - תפיחות ואי נוחות של הבטן, עם או ללא בחילות, הקאות ושלשולים והגדלת השחלות עד קוטר של 5 ס"מ. חומרה בינונית - מאפיינים דומים לאלה שבדרגת החומרה הקלה, בתוספת סימנים למיימת הנצפים באולטרסאונד. השחלות מוגדלות עד קוטר של 12 ס"מ. חומרה קשה - מיימת ניכרת, נוזל בחלל בית החזה, מיעוט במתן שתן, הפרעה בתפקודי כבד ובצקת כללית. הגורמים לתסמונת: לאחרונה מייחסים את הגורם לתסמונת גירוי היתר השחלתי, למעורבות של תגובה דלקתית בטיפולי השראת הביוץ. כמו כן לתהליכים דלקתיים תפקיד נכבד בפתופיזיולוגיה של התסמונת.

שכיחות התופעה: בחומרתה הקלה התסמונת שכיחה אצל כרבע מהנשים המטופלות בהשראת ביוץ. בחומרה הבינונית – עד כעשרה אחוזים מהמטופלות. בחומרה הקשה – פחות משני אחוזים מהמטופלות. מניעה: איך ניתן למנוע את התסמונת? על ידי זיהוי אוכלוסיית הנשים בסיכון, והתאמת פרוטוקול להשראת ביוץ הכרוך בסיכון מופחת להתפתחות של התסמונת. אם מתפתחת תגובה שחלתית סוערת, המתבטאת בגיוס זקיקים מסיבי ועלייה תלולה ברמות אי 2, ניתן להפחית או להשהות מתן של תרופות משרות ביוץ ומתן הורמון אייצ'.סי.ג'י תוך המתנה לירידת רמת האסטרוגן לרמות בטוחות.

טיפול: איך מטפלים בתסמונת גירוי יתר שחלתי? התסמונת בחומרה הקלה עד בינונית בדרך כלל חולפת מעצמה. עם זאת, דרוש מעקב צמוד, ואם יש החמרה מאשפזים את המטופלת בבית החולים. הטיפול בבית החולים הוא שמרני בעיקרו וכולל מתן נוזלים, טיפול במיימת ובתופעות הנגזרות ממנה ומניעת סיבוכים הקשורים בקרישת יתר. במהלך האשפוז נדרשת מנוחה מוחלטת. לעתים קיימת הידרדרות, המתבטאת בהצטברות ניכרת של נוזל מיימת עם קושי בנשימה והפחתה ניכרת במתן שתן. מצב זה יכול להצריך דיקורים חוזרים של חלל הבטן או בית החזה, במטרה לנקז את נוזל המיימת ולהקל על הנשימה והסינון הכלייתי.

מקור מידע – "אתר בית החולים שיבא", הריון ולידה,מאמר מאת פרופסור שאול אורביטו