תוספתן - אפנדיציט

appendicitis
appendicitis
צילום: שטרסטוק

דלקת בתוספתן או בשמו המוכר, אפנדיציט, שכיחה בצעירים ובמבוגרים. הטיפול מבוצע באמצעות אנטיביוטיקה בילדים או ניתוח במבוגרים. ברגע שמזהים דלקת, חובה לטפל כי יתכנו סיבוכים

ניתוח להסרת תוספתן או בשמו המוכר, אפנדיציט, הוא אחד מהניתוחים השכיחים בארץ ובעולם. אחד מתוך 15 אנשים יפתח במהלך החיים דלקת בתוספתן. תוספתן הוא חלק מהמעי הגס, הממוקם לרוב בבטן הימנית התחתונה. המבנה שלו דמוי אצבע חלולה. אורכו חמישה עד עשרה סנטימטר והוא מחובר לתחילת המעי הגס. תפקידו של התוספתן בגוף האדם לא ברור, ויש הסבורים שהוא משתתף בתהליכים הקשורים למערכת החיסון.

לא תמיד קל לאבחן דלקת תוספתן, כיוון שהסימנים והתסמינים אופייניים גם למחלות בטן אחרות. אבל כאשר מזהים שהתוספתן מודלק, קיימת רק דרך אחת לטפל – ניתוח להסרתו. בדרך כלל, כאשר מצבו של התוספתן תקין, לא מרגישים אותו. אולם כאשר יש דלקת בתוספתן, מדובר במצב חירום רפואי המצריך טיפול מידי. אין דבר מיוחד שעשוי למנוע את הדלקת ולא ברור מדוע הדלקת מופיעה דווקא אצל אחד ולא נוצרת אצל אחר. דלקת תוספתן חריפה שכיחה במיוחד בגיל הילדות וההתבגרות. היא נפוצה יותר בקרב בנים. שיעור המחלה באוכלוסייה הוא שמונה עד עשרה אחוזים.

אנשים רבים נוטים לחשוב כי מאחר ומדובר במשהו שכיח, לא מדובר במחלה מסוכנת. חשוב להבהיר כי דלקת תוספתן היא מחלה מתקדמת. אם לא מנתחים בזמן, עלול להיווצר נמק ונקב בתוספתן המודלק, והמוגלה המצויה בו תתפשט בחלל הבטן. ההתפשטות יכולה להיות רק מקומית ואז מדובר במורסה ליד התוספתן. יתכן גם מצב רפואי הקרוי פריטוניטיס, דלקת חריפה של הצפק, שעלולה להידרדר לקריסת מערכות ולמוות. עם זאת, מקרי המוות כתוצאה מדלקת תוספתן, נדירים ביותר.

הדלקת מתבטאת כמעט תמיד בכאב בטן. כאב אופייני מתחיל בחלק העליון של הבטן, ונודד לבטן הימנית התחתונה. בחלק מהמקרים התוספתן נמצא במיקום שונה או שהוא ארוך מהרגיל, והכאב יכול להופיע באזור אחר בבטן. תסמינים אפשריים נוספים לדלקת תוספתן דומים מאוד לאלו המופיעים במחלות בטן אחרות, למשל חוסר תאבון, חום, בחילות או הקאות, שלשול, כאבים במתן שתן. התסמינים משתנים מאדם לאדם.

דלקת תוספתן מבוססת בדרך כלל על חסימה בנקודת המוצא של התוספתן, לרוב משאריות מזון או צואה שנתקעו, או מהתנפחות של בלוטות לימפה באזור או מגידול במעי הגס. כיום, הטיפול בדלקת של התוספתן מתחלק לשניים, טיפול באנטיביוטיקה או טיפול ניתוחי. סוג הטיפול נקבע לפי מצבו הקליני של המטופל, ממצאי הבדיקה הגופנית, משך הזמן של הדלקת, חומרת הדלקת וממצאי בדיקת ההדמיה. כיום בישראל, הטיפול האנטיביוטי שכיח יותר בילדים, ואילו במבוגרים הטיפול השכיח הוא ניתוחי.

מקור המידע – אתר "קופת חולים כללית", אתר "בית החולים לילדים שניידר".