במיון, החיים חזקים מהכול

נתנאלה סלאח ובנה, האחות אבישג סלע, ד
נתנאלה סלאח ובנה, האחות אבישג סלע, ד"ר ניר פסקה, האחות דפנה קורן וד"ר מיכל עובדיה. צילום: מאיר

צוות מלר"ד בית החולים מאיר, שבדיוק סיים לטפל בפצוע ירי, רץ מהר ליילד אישה ברכב מחוץ לחדר המיון

רופאת חדר המיון, ד"ר ניר פסקה, והאחות אבישג סלע ממלר"ד (מיון) מרכז רפואי מאיר, כפר סבא, לא תיארו לעצמן שהמשמרת שלהן אתמול תסתיים בצורה כל כך מרגשת ואופטימית. "היינו בשיאה של משמרת מאתגרת עם פניות רבות למיון ובדיוק לאחר קבלת אדם צעיר שנהרג באירוע ירי – האווירה הייתה מאוד לא פשוטה", הן משתפות. "לפתע נכנס בריצה אחד מאנשי הביטחון שלנו שאמר שהגיעה יולדת שכורעת ללדת בכניסה לבית החולים".

הן רצו מיד עם מיטה לרכב מחוץ למיון, בו שהו נתנאלה ובעלה. ד"ר פסקה: "כבר בשיחה איתה הבנו שהלידה צפויה להתקדם מהר מהרגיל. מה שנראה לנו כדרך קצרה ביום-יום, הרגיש כמו מרתון מלא אדרנלין, ולאחר שהיא סיפרה לנו שזו הריונה החמישי, התחילה אבישג לבדוק אותה והודיעה לה חגיגית שהראש כבר בחוץ. אז פגשנו את ד"ר מיכל עובדיה, שבדקה אותה גם היא, והעברנו אותה למיטה בחדר הלידה – וכמו קסם, בדיוק באותו הרגע התינוק פשוט יצא החוצה לידיה העוטפות של אבישג. זה בהחלט היה רגע מדהים ומרגש במיוחד", הן מספרות.

ראש הילוד בצבץ החוצה ברכב – היולדת, הילוד והצוות הרפואי. צילום: מאיר

לאבישג סלע, אחות 31 שנה, נולד לפני חודש נכד חמישי. נתנאלה סלאח, תושבת כפר סבא מנוסה בלידות מהירות, ילדה בעבר לידת בית בה לא הספיקה להגיע לבית החולים. נתנאלה: "הפעם הצירים שלי התחילו יום לפני, אבל גם כשהרגשתי שהם מתגברים, המרווח ביניהם נשאר בן 20 דקות, כך שהנחתי שיש לי עוד קצת זמן. קראתי לבעלי הביתה ואז ירדו לי המים, ובגלל החשש מהפעם הקודמת, התקשרנו כבר מהדרך למד"א שליוו אותנו טלפונית למקרה הצורך", ממשיכה נתנאלה. "אין ספק שאלו רגעים מטורפים של הרבה אדרנלין וריגוש והרגיע אותי מאוד להיות בידיים של הצוות, שקיבל אותי והספיק ליילד אותי בשיא המקצועיות והאהבה, ממש ברגע האחרון. אני מודה להם ולצוות המדהים במחלקת יולדות ג' במאיר שמלווה אותי במסירות ובמקצועיות".

ד"ר מיכל עובדיה, מתמחה בגניקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית: "תענוג לקחת חלק בלידה כל כך יפה וטבעית ולהיות שם ברגעים מאוד מיוחדים של משפחה. להיות בלידה הזו לצד הקולגות שלי, מהמיון בבית החולים, היה רגע מרגש שממש המחיש עד כמה החיים חזקים מהכול".