אחות במקום נוירוכירורג

לראשונה בישראל: משרד הבריאות אישר לענת גאוזמן, אחות בבית החולים לילדים דנה (איכילוב), למלא בתרופות משאבות תת עוריות, שהושתלו בגוף המטופלים. הנוהל קובע שרק רופא נוירוכירורג או נוירולוג מוסמך לעשות זאת

חידוש בבית החולים דנה לילדים בתל אביב (איכילוב): אחות במחלקה לנוירוכירורגיה ילדים, ענת גאוזמן, עברה הכשרה מיוחדת וקיבלה אישור ממשרד הבריאות למלא בעצמה בתרופות את המשאבות התת עוריות, שהושתלו בגופם של מטופלים – הן בילדים והן במבוגרים. גאוזמן מבצעת את הפרוצדורה הרפואית הזאת במקומו של רופא נוירוכירורג, או רופא נוירולוג, כפי שקובע הנוהל בכל בתי החולים האחרים בארץ. בכך היא משחררת את רופאי המחלקה לנוירוכירוגיה ילדים בדנה, לפנות יותר זמן לניתוחי ראש מורכבים.

ספסטיות היא התכווצות יתר של השרירים, המתרחשת כתוצאה מפגיעה עצבית בעקבות אירוע מוחי, פגיעת ראש, טרשת נפוצה, פרקינסון וכד'. בילדים, הספסטיות בדרך כלל נגרמת על רקע נזק מוחי בגיל צעיר. ספסטיות בילדים שכיחה במצבים הבאים: פגים; ילדים עם שיתוק מוחין; נזק היפוקסי (נזק מוחי הנגרם בעקבות מחסור באספקת חמצן למוח) בגיל מספר חודשים או בשנים הראשונות לחיים (סביב לידה, טביעה בבריכה); מחלות גנטיות המלוות בספסטיות כחלק מן התסמינים הקליניים; חבלות ראש קשות בתינוקות ובילדים צעירים; וחבלה או נזק בחוט השידרה.

במצב הטבעי, שרירי הגוף נמצאים במצב של התכווצות חלקית, אשר מאפשרת לנו תנועה וכן שמירה על יציבה נכונה. רפיון מלא של שרירים או התכווצות חזקה של שרירים הם מצבים לא רגילים שמעידים בדרך כלל על הפרעה בטונוס השרירים (הכיווץ החלקי של השרירים) הקבוע. במצב של ספסטיות, נמצאים שריר בודד או מספר שרירים בהתכווצות יתר (טונוס שרירים גבוה) .

מצב זה מלווה בכאב, בצמצום טווחי התנועה, הפרעה במוטוריקה של הגפיים ואף פגיעה בתבנית ההליכה. הספסטיות הכרונית בקרב ילדים גורמת לירידה בטווחי תנועה, לירידה תפקודית, לכאבים, לקושי בהלבשת הילד או בטיפול בילד, להחמרה בניידות ועוד. קיים פרופיל שונה של ילדים עם ספסטיות כרונית, המתפקדים ברמה מסוימת וזקוקים לעזרה, מזה של ילדים שאינם מתפקדים באופן עצמאי בכלל וזקוקים לעזרה בכל פעולות היומיום (אכילה, רחצה, ניידות).

דרכים לטיפול והקלה על ספסטיות: תרגילי מתיחות, הידרותרפיה, גירוי חשמלי וטיפול תרופתי. כמו כן קיים תהליך של הזרקה מקומית לשיתוק עצבים (מתאים לטיפול בספסטיות שממוקדת בקבוצת שרירים ספציפית) ובמקרים קשים במיוחד של ספטיות כרונית ניתוח להשתלה תת עורית של משאבה, שמחדירה את התרופה בקלופן, המסייעת לריפיון השרירים, ישירות לתעלת השדרה. ניתוח זה מבוצע רק על ידי רופא נוירוכירורג. לאחר שהמשאבה מושתלת בגוף המטופל, גם מילוי המשאבה באופן שוטף, מבוצע בארץ על ידי רופאים נוירולוגים או נוירוכירורגים.

בחו"ל יש מדינות, אשר בהן מבוצעת הפרוצדורה של מילוי המשאבה שהושתלה בגוף המטופל, גם על ידי אחיות. אחתמן המדינות הללו היא ארה"ב. בבית החולים דנה לילדים, שבמרכז הרפואי איכילוב בתל אביב, החליטו להכשיר לטובת העניין את ענת גאוזמן, היום מנהלת מרפאת הבקלופן, והאחות היחידה שמבצעת את ההליך בארץ.

גאוזמן: "התהליך נעשה במרפאות נוירולוגיות, כאשר את המשאבה משתיל נוירוכירורג, ומשם הוא מעביר את הטיפול לנוירולוגים, שעוקבים אחרי המטופלים וממלאים את המשאבה ומחליטים אם צריך להעלות מינון וכדומה. למרות שלא באמת נדרש נוירולוג לתהליך. בארצות הברית הקליניקות שעושות את המעקב, קיימות כבר 20 שנה, ובהן מבוצע מילוי המשאבה על ידי אחיות".

מה הביא לשינוי בארץ?

גאוזמן: "פרופ' שלומי קונסטנטיני, מנהל מערך נוירוכירורגיה ילדים בדנה, החליט לעשות שינוי לפני שנתיים לאור העובדה שמי שעשה את זה אצלינו הוא הנוירוכירורג, דר' עידו שטראוס, אותו אחד שמשתיל את המשאבות. מילוי המשאבה, זה לא עבודה לנוירוכירורג בכיר, שעושה ניתוחי ראש מורכבים. אז פרופ' קונסטנטיני העלה את הנושא למשרד הבריאות, בגלל שבארה"ב זה מבוצע במרפאות על ידי אחיות, ונילחם על זה במשך שנתיים עד שקיבלנו תקן ואישור שאחות תבצעה את התהליך".

גאוזמן, בת 36, נשואה פלוס שלושה, למדה תואר ראשון באוניברסיטת חיפה ושני בתל אביב. היא עובדת ב-12 השנים האחרונות כאחות במחלקת נוירוכירורגיה ילדים בבית החולים דנה-דואק לילדים באיכילוב, וכן כמדריכה קלינית ומתאמת ניתוחים. עיקר האוכלוסייה בה היא מטפלת, הם ילדים הסובלים מפגיעות נוירולוגיות שונות, כגון שיתוק מוחין, הפרעות תנועה ותסמונות שונות הגורמות לתופעות ספסטיות.

"אני עובדת משנת 2008 עם פרופ' קונסטנטיני", מסכמת גאוזמן. "כשהוא פנה אלי עם הצעה לתפקיד סיעודי ייחודי, שקיים רק באיכילוב, ושבו אוכל לעזור לאותם מטופלים שלנו הסובלים מכיווץ השרירים באמצעות משאבת בקלופן – כמובן שמיד התגייסתי. עברתי את הקורס בחברה שמייצרת את המשאבות, ודר' עידו שטראוס ליווה אותי והדריך אותי עד שהוריש לי את התפקיד. התהליך נמשך כשבעה חודשים. בסופו של דבר, אין שום בעיה שאחות תעשה את זה, ברגע שיש את הידע, כי התהליך הינו פשוט והוא מתבצע על ידי השתלה תת עורית של המשאבה אליה מוזרקת תרופה המשתחררת לחוט השדרה".

את מטפלת רק בילדים?

"במרפאות דנה, למרות שמדובר בבית חולים לילדים, הטיפול ניתן לילדים ומבוגרים כאחד. כך, למשל, המטופל הכי צעיר שלי הוא בן שלוש והכי מבוגר בן 89. מטופלים שמתחילים אצלנו כילדים, נשארים גם לאחר שגדלו. אני גאה שהחולים יוצאים מרוצים מהטיפול, ומהיחס האישי שאני מעניקה להם, בזמינות של 24/7, לגבי כל פנייה ושאלה שיש להם לגבי המשאבה. בעקבות זאת גם מגיעים אלינו מטופלים מכל קצוות הארץ".