שיטה חדשה לאיתור נשאי קורונה ללא תסמינים

Tomer Hertz
Tomer Hertz
דר’ הרץ צילום: דני מכליס, אוני’ הנגב

מדענים מאוניברסיטת בן גוריון ורופאים מבי”ח סורוקה פיתחו שיטה, המאיצה את קצב הבדיקות לאיתור קורונה באוכלוסייה הכללית, פי שמונה

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון, האוניברסיטה הפתוחה, המכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב והמרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה בבאר שבע פיתחו שיטה שתזרז את קצב בדיקות הקורונה ביותר מפי שמונה. השיטה תאפשר ביצוע בדיקות סקר רחבות יותר בקרב האוכלוסייה הלא סימפטומטית בישראל וקבלת תמונת מצב אודות קצב התפשטות הנגיף.

המחקר נולד במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ’ דניאל חיימוביץ. החוקרים הם פרופ’ אנג’ל פורגדור וד”ר תומר הרץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה, אימונולוגיה וגנטיקה ע”ש שרגא סגל באוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב; יחד עם פרופ׳ יונת שמר אבני, מנהלת מעבדת הנגיפים בבית החולים סורוקה; וד”ר נעם שנטל מהמחלקה למדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה. הנ”ל דיווחו כי בניסוי ראשוני, שנערך בשיתוף עם מעבדת הנגיפים בבית החולים סורוקה, הוכחה יכולת לאתר נשאים חיוביים מבין כארבע מאות דגימות בכארבעים ושבע מדידות בלבד, שזו כמות בדיקות פחותה מן הרגיל פי שמונה. הניסוי נערך בתיאום עם משרד הבריאות.

השיטה החדשנית היא פיתוח חדשני של שיטת בדיקה קבוצתית ישנה, בה נעשה שימוש עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה, כאשר צבא ארצות הברית ביקש לזהות בקרב חייליו חולי עגבת, ולחסוך את הצורך בבדיקות מרובות. השיטה מבוססת על איגום מספר רב של דגימות למספר מצומצם יותר של אגדים (“פול”, או ברבים, “פולים”), כאשר כל דגימה נכנסת במקביל למספר אגדים שעליהם מבוצעת הבדיקה. אלגוריתם מתמטי יודע לזהות באופן חד משמעי את הדגימה הנגועה, לשחזר את הדגימה האישית מתוך תוצאות הדגימות המעורבבות, ולחסוך את הצורך בטיפול פרטני עבור כל דגימה.

פרופ’ פורגדור צילום: דני מכליס, אוני’ הנגב

דר’ נעם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה מסביר: “בניסוי לקחנו 384 דגימות וקיבצנו אותן ל-47 פולים כאשר בכל פול יש 48 דגימות, וכל דגימה באופן כללי מופיעה בשישה פולים. התכנון והבנייה של הפולים, ואופן ערבוב הדגימות האישיות, מאפשרים לנו לזהות ולחזור לאנשים החיוביים לנגיף בתוך מספר בדיקות נמוך בהרבה מהמקובל”.

פרופ’ אנג’ל פורגדור, דיקן למחקר ופיתוח באוניברסיטת בן גוריון, מוסיף: “התוצאות הראשונות מעודדות מאוד ומאשרות את תקפותה של השיטה. הניסיון מלמד, שהדרך לבלום את התפשטות הנגיף, היא להעלות את כמות הבדיקות ולשבור את שרשראות ההדבקה. השיטה שפיתחנו נועדה לאפשר בהקדם מבצע נרחב לניטור התפשטות הנגיף באוכלוסייה הכללית, שהיא למעשה אינה מבודדת, אך עשויה לסכן את הציבור יותר מהחולים שכן נמצאים בפיקוח”.

ד”ר תומר הרץ מאוניברסיטת בן גוריון: “בשל העדויות המצטברות על החשיבות של נשאים לא סימפטומטיים של נגיף הקורונה, אשר תורמים להפצת המחלה, יש חשיבות לאתר נשאים אלו מבעוד מועד, לבודד אותם ובכך להקטין את קצב ההדבקה בקרב אוכלוסיות סיכון גבוה. אנחנו מאמינים כי ניתן יהיה להגיע לקצב האצת בדיקות גדול יותר בעזרת השיטה״.

פרופ’ יונת שמר אבני, מנהלת המעבדה לווירולוגיה בבית החולים סורוקה סיכמה: “בשלב הבא של הניסוי יש כוונה לדגום את אוכלוסיית נותני השירותים הרפואיים בסורוקה, בשיתוף פעולה עם צוות היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים, בראשותו של ד”ר ליאור נשר”.