השפעת תקופת הקורונה על שינה
ד"ר מריה קורמן, חוקרת מוח מאוניברסיטת אריאל, מובילה בישראל מחקר בינלאומי מקיף לבחינת השפעת מגפת הקורונה על איכות השינה שלנו
ד"ר מריה קורמן, מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק אוניברסיטת אריאל, היא חוקרת מוח והתנהגות האדם, המתמחה בשעון ביולוגי ובקוגניציה. ד"ר קורמן הייתה ממובילי קבוצת מחקר בינלאומית, שביצעה סקר עולמי ב-18 מדינות, וישראל בתוכן, לבחינת השפעת מגפת הקורונה על איכות השינה שלנו.
כידוע, מגפת הקורונה שפקדה את העולם, שינתה את שגרת חיינו ודרשה התמודדות מול מחלה שהידע שלנו עליה עדיין מאוד מצומצם. מחקרים בהיקפים מצומצמים יחסית, הראו שקיים קשר בין מגפת COVID-19 לשינה, עייפות, חרדה ותסמינים דיכאוניים. אלה נמצאו הן בקרב אוכלוסייה שחלתה והחלימה מקורונה, והן בקרב אוכלוסייה שלא חלתה כלל. מנגד, לצד ממצאים על ההשפעות השליליות של המגפה על בריאות ועל רווחת האוכלוסייה, ישנן גם עדויות להשפעות חיוביות על שגרת החיים ובפרט על שגרת השינה.
הבעיה: קיים חסר בנתונים מקיפים, שמאפשרים לזהות את גורמי הסיכון וגורמי החוסן מבחינת ההשלכות של המגיפה על שינה. לשם כך נעשה שיתוף פעולה בינלאומי ששם לו למטרה, לאפיין באופן המקיף ביותר את כלל התהליכים המלווים את ההסתגלות וההתמודדות של האנשים בתקופת הקורונה. הסקר העולמי ICOSS (International covid sleep study) נערך על ידי צוות בינלאומי שכלל חוקרים וחוקרות, רופאים ורופאות, מ-18 מדינות. המטרה: להבין את השלכותיה ארוכות-הטווח של מחלת הקורונה על שינה, עייפות, רווחה ותפקוד רגשי וקוגניטי. בישראל מובילה את המחקר, כאמור, ד"ר מריה קורמן, מהמחלקה לריפוי בעיסוק של אוניברסיטת אריאל.
ממצאי מחקרה האפידמיולוגי של ד"ר קורמן, שעומד להתפרסם בכתב העת Journal of Sleep Research, מראים כי עקב שינויים בשגרת החיים במהלך הסגר – החשיפה לאור יום ירדה דרמטית: 70% דיווחו על ירידה, 49% הפסידו יותר משעת אור אחת ביממה. אור יום הינו גורם מרכזי בוויסות השינה ומצב רוח ותפקוד יום-יומי.
המחקר מצא כי הפסדים גדולים יותר בחשיפה לאור יום, נקשרו סטטיסטית לירידות באיכות השינה, איכות החיים ובפעילות פיזית, לעליה בזמן מסכים, ולתזמון מאוחר יותר של שנת לילה. משמעות הממצאים היא שחשיפה לאור יום היא גורם של חוסן, שעשוי להגביל את ההשפעות השליליות של המגפה ולמנוע הפרעות שינה. ממצאים אלה מתייחסים לאוכלוסייה שלא חלתה בקורונה.
ד"ר מריה קורמן, מרצה וחוקרת במחלקה לריפוי בעיסוק הפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת אריאל, היא כאמור חוקרת מוח והתנהגות האדם, המתמחה בשעון ביולוגי ובקוגניציה – כלומר ההשפעות של השעון הביולוגי על הלמידה, הזיכרון, תפקודי הקשב וכדומה. היא בוגרת מכון ויצמן ויש לה תארים אקדמיים מתקדמים ופוסט דוקטורט ממונטריאול קנדה. המדינות המשתתפות במחקר הן אוסטריה, בלגיה, ברזיל, קנדה (אנגלית וצרפתית), סין (JinLin והונג קונג), קרואטיה, פינלנד, גרמניה, צרפת, ישראל, איטליה, יפן, נורבגיה, פולין, פורטוגל, שבדיה, בריטניה וארצות הברית.