עובדות על טרשת נפוצה

מה הקשר בין טרשת נפוצה לבין חוטי חשמל? ואיך כול זה משפיע על המוח? מאמר מאת ד"ר מרואן אלקרינאוי, מומחה לנוירולוגיה

טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית של מערכת העצבים המרכזית, שבה מערכת החיסון מזהה כגוף זר את חלבון המיאלין, המצפה את תאי העצב (הנוירונים), ותוקפת אותו. המשמעות של פגיעה בשכבת המיאלין דומה לפגיעה בציפוי הפלסטיק של חוט חשמלי. בעקבות זאת, נפגעת ההולכה העצבית ומתחולל תהליך ניווני שגורם לצמצום גודל המוח, ולפגיעה ביכולות הקוגניטיביות, לצד הפגיעה הפיזית שהמחלה מסבה לחולים בה.

בישראל חיים בין 6,000 ל-10,000 חולי טרשת נפוצה. עד שני שליש מהם מתמודדים, או עשויים להתמודד עם בעיות קוגניטיביות. תלוי בסוג המחלה, במשך המחלה, בטיפול, וברמה הקוגניטיבית הבסיסית.

המוח מתכווץ
מוחו של אדם בריא הולך ומצטמק עם ההתבגרות ב-0.1%-0.3% בשנה. סביר להניח שלא תרגישו בשינוי הזה עד שתגיעו לגיל שבו תתקשו לזכור, לשלוף מידע, או ללמוד משהו חדש. אצל חלק מהחולים בטרשת נפוצה, גודל המוח בסיכון להתכווץ פי שלושה עד חמישה מאדם בריא  (0.5%-1.3%).

אבחון קוגנטיבי
עיקר הפגיעה בחולי טרשת נפוצה היא בעיבוד מידע, בזיכרון לטווח קצר ובריכוז. החולים עלולים לחוות פגיעה קוגניטיבית ברמות שונות בזיכרון, בקשב ובריכוז, בעיבוד מידע ובשפה. בתפקודים ביצועיים וניהוליים שכוללים תכנון, ארגון וקביעת סדרי עדיפויות. בתפיסה חזותית, בתפיסה מרחבית, בשטף מילולי ובמהירות שליפה.

כדי לבחון האם יש הפרעה קוגניטיבית חולי טרשת נפוצה עוברים אבחון קוגניטיבי (SDMT) אצל נוירו-פסיכיאטריים ומרפאים בעיסוק. עדות לפגיעה קוגניטיבית יכולה לבוא לידי ביטוי, כאשר החולים נדרשים להתבונן בתמונה ולזכור אותה ולא מצליחים לעשות זאת. איתות נוסף לקושי קוגנטיבי הם קשיים בעבודה ואי שביעות רצון מהתפקוד. בירור מעמיק בד"כ מגלה שהחולה איטי יותר, אינו מדייק בביצוע המשימות, או ששוכח לבצען.

למה קשה לאתר חולי טרשת עם פגיעה קוגניטיבית? התקף טרשת נפוצה הוא אירוע נוירולוגי שנמשך יותר מ-24 שעות. החולים מתלוננים על תסמינים פיזיים, כמו: כאב מאוד חזק, גרירת רגל, או ירידה בראייה. עם טיפול מתאים, המצב חוזר לקדמותו ולא מותיר חותמו בגוף. התקף שמשפיע על הקוגניציה אינו נראה לעין וקשה יותר לאתרו, בהשוואה לחולים עם פגיעה גופנית מובחנת. מומלץ לחולי טרשת נפוצה להיות במעקב, אחת לשלושה עד ארבעה חודשים במרפאת טרשת נפוצה, לטובת איתור, אבחון וטיפול מוקדם בפגיעה קוגניטיבית.

רזרבה הקוגניטיבית
רזרבה קוגניטיבית הוא ביטוי המתאר את חוסנו של המוח מפני פגיעות מגוונות. החוסן נבנה מלמידה, מידע ומיכולות קוגנטיביות שפיתחנו לאורך חיינו. ככל שהרזרבה הקוגניטיבית גדולה יותר, כך גוברת חסינותה של הקוגניציה מול "גורמים מזיקים", כמו התבגרות טבעית, תאונות, או מחלות ניווניות דוגמת טרשת נפוצה. מחקרים מראים שאנשים עם רזרבה קוגניטיבית גבוהה, מתפקדים נורמלי לחלוטין, גם כשמוחם נפגע ממחלה ניוונית. חולי טרשת נפוצה שרמת ההשכלה שלהם גבוהה יחסית סובלים פחות מפגיעה קוגניטיבית.

גישות טיפוליות
במקרה של פגיעה קוגניטיבית, חשוב שהרופא המטפל יכיר את מכלול הבעיות האישיות והמקצועיות של המטופל. רק בשיתוף פעולה אפשר למנוע או להתגבר על הבעיות הללו.

בעבר הגישה הטיפולית במחלת טרשת נפוצה בדרגה קלה, הייתה לא לטפל כלל. בחלוף השנים, גילינו שחולים אלה חוו נזק קוגניטיבי, ולכן הגישה הטיפולית השתנתה. כיום, החולים מתבקשים להגיע, משלב מוקדם, למעקב סדיר במרפאת טרשת נפוצה. רופא מומחה לטרשת נפוצה ידע לזהות בעיות ספציפיות, האופייניות לחולים בטרשת נפוצה עם פגיעה קוגניטיבית.

מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא הכולל דיאטה מאוזנת, תזונה ים תיכונית ופעילות גופנית. לצערי, ישנם חולים שבוחרים לא לקבל טיפול למחלה, על רקע חשש מתופעות הלוואי של הטיפולים. חשוב לדעת שמחקרים הדגימו אחוזי נכות גבוהים יותר בחולי טרשת נפוצה שלא קיבלו טיפול.

בכנס המוביל בעולם בנושא טרשת נפוצה, ECTRIMS  , דובר רבות על טיפולים מוכחים ויעילים לטיפול בפגיעה קוגניטיבית בחולי טרשת נפוצה. טיפולים, בהם זפוסיה ומייזנט, מסייעים בהאטה או במניעה של הירידה הקוגניטיבית. במחקר מעקב שבחן את מהירות עיבוד המידע, לפי מבחן האבחון הקוגניטיבי, בחולי טרשת נפוצה שנטלו תרופה פומית מדור חדש (זפוסיה) בהשוואה לתרופה מדור ישן (אוונקס), נראו תוצאות טובות יותר בחולים שטופלו בתרופה החדשה: 43% מהמטופלים שיפרו את ערכי עיבוד המידע, ו-34% נשארו יציבים במשך שלוש שנים. הטיפולים החדשים כלולים בסל הבריאות.