יום המחקר

מסורת חדשה בבית החולים אסף הרופא – יום מחקר שנתי, ייחודי, המוקדש לחשיפת מחקרים מובילים וחלוקת מלגות לחוקרים מצטיינים, תרומת משפחת גונצ'רובסקי.

מסורת חדשה נחנכה לאחרונה במרכז הרפואי שמיר: יום המחקר הרפואי, ע"ש זיגי גונצ'רובסקי, במהלכו מוענקות מלגות לחוקרים פורצי דרך מסגל בית החולים. מהמרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) יוצאים מדי שנה כשלוש מאות מחקרים חדשים המהווים כר נרחב לתגליות רפואיות. כאמור, לאחרונה הושקה בשמיר מסורת חדשה – יום מחקר שנתי, ייחודי, המוקדש לחשיפת מחקרים מובילים וחלוקת מלגות לחוקרים מצטיינים, תרומת משפחת גונצ'רובסקי.

מטרת יום המחקר הראשון ע"ש יחזקאל (זיגי) גונצ'רובסקי הייתה לחשוף חוקרים ומחקרים מובילים, המתקיימים בבית החולים אסף הרופא, ולהוקיר תודה לחוקרות ולחוקרים, בין אם באמצעות חשיפת המחקרים ובין אם על ידי חלוקת מלגה לטובת המשך מחקר. המלגות קרויות על שמו של יחזקאל (זיגי) גונצ'רובסקי, שתרומתו לפני כשלושה עשורים הביאה להקמת המכון לגסטרואנטרולוגיה במרכז הרפואי שמיר.

ביום המחקר הוצגו שלוש עבודות ממכון הגסטרו אשר זיכו את הרופאים במלגות: ד"ר עדי עין דרור הציגה מחקר העוסק בסימנים חדשים לניבוי מהלך מחלה ותגובה לטיפול; ד"ר דנה יובל-צלניק הציגה עבודה המשווה בין כרומואנדוסקופיה וירטואלית לבין השיטות המקובלות בגילוי מוקדם של סרטן מעי הגס בחולי מחלת מעי דלקתית; וד"ר סרגיי וסקו הציג עבודה שחקרה את ההשפעה של השימוש באנרגיה ביפולארית (Speedboat)  לריפוי היסטופטולוגי בביצוע ESD בקיבה ובמעי הגס במודל של חיה.

חוקרים נוספים, מבית החולים אסף הרופא, שהציגו את עבודתם ביום המחקר:

ד"ר יונתן המרשלג – כריתה לפרוסקופית שלמה לעומת כריתה לאחר שארית גידול בסרטן קיבה – תוצאות לטווח קצר ולטווח בינוני. ד"ר אסנת זמורה – חשד למחלת מעי דלקתית בילדים והשיקולים להתערבות פולשנית.  ד"ר יובל מזרקלי – כריתת טירואיד מוכוונת אנגיוגרפיה פלורסנטית. ד"ר מרגריטה ספיר – טכנולוגיות חימום לטיפול בעין יבשה. פרופ' מייקל גולדברג – מיקרוביום במעי לאחר אימונותרפיה פומית. ד"ר שלומית מימון – האם לבחור גלוקגון או בוסקופן למניעת ארטיפקטים בבדיקת MRI  אגני אצל נשים; ד"ר טטיאנה שצרבייב – אבחון ומעקב סרטן לרינקס באמצעות PET CT; ד"ר ביאנה דובינסקי – מודל חיזוי ודיוק בחולי קרטוקונוס. ד"ר מתן אלקן – פרדוקס ההשמנה – ניתוח נתונים; וד"ר ערן קלמנוביץ – ניסיוננו במכשור לבבי בשוק קרדיוגני.

ד"ר אסנת לבציון קורח, מנהלת המרכז הרפואי שמיר: "הקורונה שינתה את ההסתכלות על כל מערכת הבריאות בעולם, והאיצה תהליכים של אימוץ מודלים חדשים של טכנולוגיה וטיפול כדי לחזק את החוסן הבריאותי של העולם כולו. מטרת המחקר הרפואי היא להעשיר את הידע האנושי בהבנת גוף האדם ותחלואיו. זוהי זכות גדולה עבורנו, לייצר מחקרים, שיסייעו בחיזוק החוסן הבריאותי בארץ ובעולם. בעבודתנו אנו שמים דגש על קידום מצוינות דרך מחקר, ועל תרומה לקידום הרפואה, ואנחנו רואים בכך חשיבות עצומה".

"יום המחקר משקף בצורה מדויקת את האופי של אבא שלי", סיפרה בתו של זיגי, שרון הר-עוז. "אבא שלי מאוד האמין בתרומה לקידום רעיונות ויוזמות ותמיד עודד חשיבה מחוץ לקופסה. הוא היה אדם של אנשים, שפעל עבור אנשים, תמיד עם חיוך ומתוך אמונה שצריך לנסות וגם אם נכשלים, פשוט מתקדמים הלאה עד להצלחה. אנו יותר מגאים לראות את החזון שלו מתגשם בזכות המלגות המוענקות לחוקרים ובזכות כל העבודות המצוינות המוצגות ביום המחקר הזה".

"העבודות המוצגות בכנס נבחרו מתוך עשרות עבודות מחקר, שהוגשו לוועדת השיפוט, והן מייצגות את ההון האנושי האיכותי במרכז הרפואי שלנו", אמרה סגנית מנהלת המרכז הרפואי שמיר ויו"ר הוועדה המדעית, פרופ' ארנה טל. "העבודות הן מתחומי מחקר ומדיסציפלינות שונות ומגוונות, ומציגות יצירתיות לצד חדשנות, וכמובן בשורות רפואיות שיכולות להשפיע על האופן בו מוענקים טיפולים בתחומים אלו".

מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה ויו"ר הכנס, פרופ' חיים שירין, סיכם: "אני רוצה להודות למשפחת גונצ'רובסקי על קשר ארוך שנים עם המרכז הרפואי שמיר, קשר שבאמצעותו אנו יכולים להעניק טיפולים טובים יותר למטופלים שלנו וכיום גם יכולים לשים את עצמנו בחזית המחקר ברפואה בישראל". פרופ' שירין גם התייחס לרפורמות בישראל ואמר כי אין מקום לחקיקה שמעודדת אפליה במערכת הבריאות, וכי ללא דמוקרטיה, לא תהיה רפואה שוויונית.

ביום המחקר הראשון ע"ש זיגי גונצ'רובסקי  השתתפו גם דיקאנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, פרופ' קרן אברהם (שהציגה את ממשקי הפעולה המשותפים הרבים בין הפקולטה לרפואה לבין המרכז הרפואי שמיר) וראש אגף רפואה בחטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים, ד"ר רם שגיא, שברך על היוזמה למיסוד יום מחקר זה ועל הפוטנציאל המחקרי ותרומתו האפשרית למערכת הבריאות. המשתתפים ביום המחקר נהנו גם מהרצאת אורח של פרופ' ערן אלינב ממכון וייצמן.