חיסון נגד פפילומה - בכל גיל

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש
צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

השבוע (16 עד 21 בינואר 2022) יתקיים שבוע המודעות למאבק בסרטן צוואר הרחם. משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "יש לפעול למיגור המחלה באמצעות הגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה"

בשונה מסוגי סרטן אחרים, השיח סביב סרטן צוואר הרחם לרוב מושתק, מאחר וההדבקה בנגיף הפפילומה, העלול לגרום לסרטן צוואר הרחם, מתרחשת במגע מיני, דבר שמוביל לבושה והסתרה. משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "אנו קוראים לכל המערכות לפעול להגברת המודעות ולהגדלת שיעור ההתחסנות נגד נגיף הפפילומה. מדובר במחלה שעלולה להיות קטלנית, ושעשויה להתפרץ בחלק מהמקרים ללא תסמינים מוקדמים. החיסון הוא אמצעי המניעה העיקרי כיום נגד סרטן צוואר הרחם. יש לעודד ולהפנות נשים לביצוע בדיקות סקר לסרטן צוואר הרחם, באופן שגרתי, שכן גילוי מוקדם של המחלה יכול להציל חיים".

ד"ר מריו ביינר, מנהל היחידה לגינקולוגיה אונקולוגית, המרכז הרפואי מאיר, ויו"ר החברה לגינקולוגיה אונקולוגית, מפרט: "למרות השיפור המסוים בפנייה של נשים לצורך ביצוע בדיקת הסקר לגילוי מוקדם, לצערי שיעור הסיקור עדיין נמוך ובמיוחד בשכבה החברתית-כלכלית החלשה. בנוסף, שיעור ההיענות לחיסון נגד וירוס הפפילומה, הניתן חינם לבנים ובנות בבתי הספר, עדיין נמוך ועומד על פחות מ-60%. מהיכרותי עם מטופלות, הן לא מקבלות מידע מרופאי המשפחה ורופאי הנשים על כך שגם אם לא חוסנו בגיל בית הספר עדיין מומלץ ואפשרי לקבל את החיסון במסגרת קופת חולים עד גיל 45".

על מנת לשבור את מחסום השתיקה, לרגל שבוע המודעות למאבק בסרטן צוואר הרחם, שחל בתאריכים 16 עד 21 בינואר 2022, פרסמה האגודה למלחמה בסרטן כמה מיתוסים נפוצים בעניין זה:

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

מיתוס 1: ניתן להידבק בנגיף הפפילומה רק במגע מיני עם פרטנרים רבים.

לא נכון: אמנם הסיכויים להידבקות בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) עולים עם מספר הפרטנרים, ובקיום יחסי מין לא מוגנים, אך לפעמים מספיק פרטנר אחד כדי להידבק בנגיף.

מיתוס 2: שימוש בקונדום מגן עליי מפני הידבקות.

לא נכון: נגיף הפפילומה עובר במגע מיני מכל סוג (גם במגע של העור באזור איברי המין). השימוש בקונדומים מפחית את הסיכון להידבקות אך לא מונע אותה.

מיתוס 3: כל מי שתידבק בנגיף הפפילומה תחלה בסרטן צוואר הרחם.

לא נכון: זיהום בנגיף נחשב אמנם תנאי להתפתחות סרטן צוואר הרחם, אולם מרבית הנשים שייחשפו לנגיף לא יחלו בסרטן. למעשה, כ-80% מהאוכלוסייה הפעילה מינית תיחשף במהלך חייה לנגיף, אך ברובם של המקרים לא תתרחש הידבקות בנגיף או שהיא תחלוף בלי שיתגלה כל סימן. במקרים מעטים יגרום הנגיף לשינויים תאיים, אשר יתקדמו לשינויים טרום-ממאירים או אף לסרטן.

מיתוס 4: מי שחלתה בסרטן צוואר הרחם יכולה להדביק אחרים בסרטן במגע מיני.

לא נכון: למרות שניתן להעביר את הנגיף במגע עור, לא ניתן להעביר גידולים סרטניים הנגרמים מהנגיף, מאדם לאדם.

מיתוס 5: לעישון סיגריות ושימוש בקנאביס אין קשר לסרטן צוואר הרחם.

לא נכון: הסיכון להתפתחות סרטן צוואר הרחם בנשים מעשנות הוא פי שניים ומעלה לעומת נשים שאינן מעשנות. העישון מפחית את כושר ההתנגדות של מערכת החיסון מצד אחד, ותורם באופן ישיר לשינויים הגנטיים ולנזק התאי הנגרם על ידי הנגיף, מצד שני.

מיתוס 6: גלולות למניעת היריון מגינות עליי מפני סרטן צוואר הרחם.

לא נכון: נטילת גלולות למניעת היריון מעלה את הסיכון להתפתחות שינויים טרום־ממאירים וממאירים בצוואר הרחם. העלייה בסיכון מושפעת ממשך התקופה שבה ניטלו הגלולות, והיא הולכת ועולה עם משך החשיפה. עם זאת, הסיכון פוחת עם הפסקת נטילת הגלולות. לגלולות יש גם יתרונות רבים, לרבות הפחתת הסיכון לגידולים אחרים, שכיחים יותר, כמו סרטן הרחם, סרטן המעי הגס וסרטן השחלות. ההחלטה על נטילת גלולות צריכה להתקבל על ידי כל אישה לאחר דיון מושכל ביתרונות ובחסרונות הטיפול עם הרופא/ה המטפל/ת שלה.

מיתוס 7: חיסון נגד נגיף הפפילומה חשוב לנשים ונערות בלבד.

לא נכון: משרד הבריאות ממליץ לכל הגברים והנשים עד גיל 26 שטרם התחסנו, להתחסן. גורמי הסיכון המוגדרים במשרד הבריאות הם: ריבוי פרטנרים מיניים, מחלת מין בעבר, פגיעה מינית בעבר, גיל מוקדם של תחילת קיום יחסי מין, עישון סיגריות, שימוש בקנאביס, דיכוי במערכת החיסון ונשאות HIV, שימוש לא עקבי בקונדומים לגברים, וגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם

שינויים טרום סרטניים וגידולים מוקדמים של צוואר הרחם לא תמיד מלווים בתסמינים. בדיקות לגילוי מוקדם של שינויים בצוואר הרחם מאפשרות מניעה של תחלואה באמצעות זיהוי שינויים מוקדמים, שעלולים להפוך לגידול סרטני אם לא יטופלו בזמן.
בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם מתבצעת באמצעות בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם או בבדיקה לאיתור HPV ו/או שילוב ביניהן. בדיקות אלה יכולות לאבחן שינויים ומאפשרות גילוי מוקדם וטיפול בזמן, העשויים למנוע התפתחות גידול סרטני. בדיקת הפאפ כלולה בסל שירותי הבריאות בישראל; כיום הזכאות היא לנשים בנות 54-25, אחת לשלוש שנים. עד שנת 2020 היו זכאיות לבדיקה נשים בגיל 54-30 וקודם לכן רק נשים בגיל 54-35. הבדיקה מבוצעת בכל גיל, לאישה שיש לה אינדיקציה רפואית.
המחלה מופיעה במרבית המקרים בנשים צעירות מגיל 50, אך הסיכון קיים גם בגיל מבוגר יותר, ולכן ההמלצה היא להמשיך את בדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ) עד גיל 65. הרחבות הסל בכל קופה, וכן הביטוחים המשלימים, מאפשרים בדיקה ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית שבין 31 שקלים ל-101 שקלים, לאישה שאינה בטווח הגילים המזכה בבדיקה לפי סל הבריאות.

ייעוץ מיני לנשים שחלו, מחלימות ולבני זוגם

שאלות רבות נשאלות על ידי נשים המתמודדות עם סרטן צוואר הרחם ובני זוגן. התשובות לשאלות אלו מביאות לעיתים את החולות ובני/בנות זוגן לקושי רגשי ואף לסכסוך ופגיעה.
לדברי לנה קורץ אלמוג, מטפלת במיניות באגודה למלחמה בסרטן: "חשוב לדעת שהסיכויים להידבקות בווירוס הפפילומה האנושי עולים עם כמות הפרטנרים ויחסי מין לא מוגנים, אך לפעמים מספיק גם פרטנר אחד כדי להידבק בווירוס. לעיתים, ההידבקות מתרחשת עוד בגיל הנעורים ולא רק בבגרות או במסגרת הנישואין. ידיעה זו יכולה לחסוך הרבה תסכול ורגשות אשם סביב הנושא של מחלת סרטן צוואר הרחם".

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

חיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) – שאלות ותשובות

מהו נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה האנושי (HPV – human papilloma virus) כולל למעלה מ-150 זנים שונים. שניים מהזנים הללו (6, 11) גורמים ליבלות באיברי המין (ב-90% מהמקרים). זנים אחרים של נגיף הפפילומה, לעומת זאת, עלולים לגרום לסרטן. השכיחים ביותר הם זנים 16 ו-18.

כיצד נדבקים בנגיף הפפילומה האנושי?

זיהומים בפפילומה מועברים לרוב בזמן מגע מיני, כולל מין אוראלי. שימוש באמצעי חוסם, כגון קונדום, יכול להפחית את הסיכון, אולם אינו מונע לחלוטין הדבקה. חשוב לציין, כי למרות שניתן להעביר את הנגיף במגע עור, לא ניתן להעביר גידולים סרטניים הנגרמים מהווירוס מאדם לאדם.

מהי שכיחותו של נגיף הפפילומה האנושי?

נגיף הפפילומה שכיח מאוד באוכלוסייה – 80% מכלל הגברים והנשים הבוגרים יידבקו לפחות בזן אחד של הנגיף במהלך חייהם. ריבוי בני זוג מיניים יכול להעלות סיכון להדבקה, אולם הדבקה יכולה להתרחש גם עם בן זוג אחד. ברוב המקרים, זיהום בווירוס אינו מורגש ואינו גורם לבעיות כלשהן וחולף מעצמו, אך במקרים מסוימים ההדבקה תישאר, וברבות הימים עלול להתפתח ממנה גידול טרום-סרטני או סרטני, בקרב נשים וגברים כאחד. בקרב נשים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן צוואר הרחם, לסרטן הפות, לסרטן הנרתיק, לסרטן פי הטבעת ולסרטן פה ולוע. בקרב גברים עלול הנגיף לגרום ליבלות באיבר המין, לסרטן הפין, לסרטן פי הטבעת וכן לסרטן הפה והלוע.

כיצד ניתן להפחית את הסיכון להידבק בנגיף?

בישראל רשומים ומשווקים שני חיסונים: גרדסיל 4 (4 Gardasil) ו- גרדסיל 9 (Gardasil 9) נגד נגיף הפפילומה האנושי, הניתנים על פי מרשם רופא. החיסונים מונעים הדבקה עתידית של המחוסן בזני הנגיף הכלולים בחיסון. החיסונים ניתנים באמצעות זריקה לתוך שריר הזרוע העליונה בשתי מנות (במרווח של 6 חודשים) או בשלוש מנות (במרווחים של 6 חודשים וחודשיים), בהתאם לסוג החיסון.

מי צריך להתחסן?

חיסון גרדסיל 9 ניתן לבנות ולבנים בכיתה ח' במסגרת בית הספר ובמימון משרד הבריאות. נערות ונערים בטווח הגילים 18-14, שלא התחסנו מסיבות שונות, זכאים להשלים את החיסון ללא עלות בבתי הספר (בכיתה ט') או בלשכות הבריאות של משרד הבריאות (מכיתה י' ואילך). נשים יכולות להתחסן באמצעות הביטוח המשלים של קופות החולים ובהשתתפות עצמית כספית של המבוטחת. מומלץ לשקול את הצורך בחיסון בהתייעצות עם רופא המשפחה או הגינקולוג.

האם יש תופעות לוואי לחיסון?

כמו בכל חיסון, קיימות מעט תופעות לוואי היכולות להתלוות לחיסון. העיקריות הן: אדמומיות באזור ההזרקה, כאב מקומי ונפיחות באזור ההזרקה.

מהי עמדת ארגון הבריאות העולמי (WHO) לגבי החיסון?

ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי החיסון נגד נגיף הפפילומה הינו חיסון בטוח ויעיל.