יוד בהיריון

מחקר בבי"ח ברזילי: צריכת יוד בהיריון עשויה להקטין סיכון ליילודים גדולים מדי

יילודים באחוזון משקל גבוה מדי לגיל ההיריון ומין (יילודים גדולים), נמצאים בסיכון מוגבר להיפרגליקמיה, טראומה בלידה ובמקרים קיצוניים גף לתמותה בלידה. סוכרת היריונית, שאינה מאוזנת, ידועה כגורם סיכון ליילודים גדולים. בנוסף, גם רמות סוכר מוגברות (בתוף הטווח שנחשב לתקין) נמצאו קשורות בצבירת משקל עוברי עודף. בדיקות העמסת סוכר המתבצעות בישראל ובמדינות רבות בד"כ בשבועות 24-28 להיריון. בשלב כזה, התערבות לתיקון רמות סוכר בלתי מאוזנות בדם (אם מתגלות), עלול להיות מאוחר מדי. מתברר, שגם למשק היוד האמהי השפעה על התפתחות וצמיחת העובר, בעיקר דרך תפקוד בלוטת התריס, המפרישה בין היתר את ההורמון תירוקסין .

מחקר בבת החולים ברזילי באשקלון גילה, כי קיים מיתאם מובהק בין רמות סוכר אמהיות בדם (לפי תוצאות העמסת  50גרם סוכר באמצע ההיריון) למשקל היילוד, אולם קשר מובהק זה התבטל כאשר קבוצת הנשים עם רמות יוד נמוכות בשתן נבדקה בנפרד. רמות תירוגלובולין מוּגברוֹת בסרום (Tg) הקשורות בחסר יוד אמהי, התגלו כגורם עצמאי מובהק הקשור בסיכון ליילודים גדולים (באופן מתוקנן לחמישה עשר גורמי סיכון אחרים ואפשריים שונים). במבחן חלוקה אלגוריתמי, שכלל עץ החלטות ממוחשב, נמצא שחלוקת ערכי Tg מעל ומתחת ל- 17 מק"ג/ל' מנבא את הסיכויים ליילודים גדולים באופן מיטבי. בקבוצת הנשים עם Tg מעל 17 מק"ג/ל' התגלתה שכיחות נמוכה של נטילת תוסף המכיל יוד בהיריון ושכיחות גבוה של צריכת יוד הנמוכה מהצריכה הנאותה בהיריון ושעיור גבוה יותר של יילודים גדולים.

המחקר בוצע במדגם של 188 זוגות אם-יילוד מנפת אשקלון ובחן את משק היוד, תפקודי בלוטת התריס ורמות הסוכר של הנשים ההרות ונתונים אנתרופומטריים של צאצאיהן. צוות החוקרים כלל את ד"ר סימון שנהב, פרופ' אייל ענתבי וד"ר יניב עובדיה מאגף נשים בבי"ח ברזילי, את ד"ר יואל טולדנו מהמרפאה לאנדוקרינולוגיה בחטיבת לרפואת האם והעובר במרכז הרפואי רבין, פרופ' ליאורה כץ מהמכון לסוכרת, השמנה וחילוף חומרים, בי"ס לרפואה בבית החולים מאונט סיני, ניו יורק, וכן את הדיאטנית שני רוזן וד"ר דב גפל מבית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית בירושלים.

פרופ' אייל ענתבי, מנהל מערך נשים במרכז הרפואי ברזילי: "ברצוני לברך את החוקרים על הממצאים. זוהי עבודת מחקר המהווה הזו היא חלק מסדרת מחקרים בנושא סביבה וצמיחה תוך רחמית ביוזמת רופאים וחוקרים ממרכזינו. יש חשיבות לכך, היות וחלק מהגורמים הינם ברי מניעה. נמשיך להקדיש משאבים להעלאת המוּדעוּת לסוגיה זו."

ד"ר סימון שנהב, מנהל המחלקה להיריון בסיכון ב'מרכז הרפואי ברזילי וממובילי המחקר: "המנגנון דרכו חסר יוד אמהי קשור ביילודים גדולים אינו ברור דיו, אך סביר להניח שלרמות T4 בדמה של האם קשר לכך. ידוע שרמות T4 נמוכות עלולות להוביל לתנגודת לאינסולין. מצב זה עלול להגדיל את הסיכון לגדילה תוך רחמית מואצת, היות ואינסולין אמהי יכול לתפקד כגורם גדילה המגביר את גדילת העובר."

ד"ר יניב עובדיה, תזונאי רפואי ואחד מיוזמי המחקר: "חסרות עדיין תוצאות סיבתיות לתיקון תזונת היוד האמהית והקטנת שיעור היילודים הגדולים, אך מחקרינו שלנטילת תוסף המכיל יוד בהיריון תיתכן השפעה מטיבה. חיוני לעשות את זה בעצת רופא הנשים או תזונאי רפואי ברישיון משרד הבריאות, הואיל ובמקרים מסויימים ונדירים יחסית, מעבר חד מחסר יוד לתזונה יוד מעל למומלץ עלול להזיק".