הנשמה מלאכותית

הנשמה מלאכותית
הנשמה מלאכותית

הנשמה מלאכותית היא פעולת חירום המתבצע כאשר המטופל אינו יכול לנשום בכוחות עצמו. ברוב המקרים מדובר בהנשמה מכאנית, אוטומטית או ידנית

הנשמה מלאכותית הינה פעולת חירום במצבים של כשל נשימתי, שמטרתה לשמור על זרימת אוויר אל תוך הריאות והחוצה מהן, כאשר מנגנוני הנשימה הטבעית אינם פועלים כהלכה. הנשמה מלאכותית עשויה להתבצע באמצעות מכונת הנשמה אוטומטית, או באמצעות מכונה ידנית המופעלת על ידי איש צוות רפואי באמצעות מפוח הנשמה.

נהוג לחלק את גישות ההנשמה המלאכותית המכנית לשניים, הנשמה חודרנית והנשמה לא חודרנית. בכל אחת משתי הגישות קיימות שתי שיטות עיקריות להנשמה מלאכותית מכנית, הנשמה בלחץ חיובי, שבה אוויר או תערובת גזים אחרת נדחסים לקנה הנשימה, והנשמה בלחץ שלילי, שבה האוויר נשאב למעשה לתוך חלל הריאות.

כשל נשימתי מתפתח כאשר הריאות אינן מתפקדות באופן נורמלי, ולא נעשה בהן חילוף גזים. הדבר נובע משתי סיבות עיקריות, בעיית אוורור או בעיית חמצון. ישנם מצבים בהם משולבות שתי סיבות אלו. דוגמאות למצבים של כשל נשימתי על רקע של בעיית אוורור הן ירידה בגירוי לנשימה בגלל פגיעה מוחית מרכזית, מחלה חסימתית קשה, חולשת שרירים קיצונית או שיתוק שרירי הנשימה. דוגמאות למצבים של כשל נשימתי על רקע בעיית חמצון הן בצקת ריאות, תמט ריאה או דימום ריאתי.

כשל נשימתי חריף מטופל בדרך כלל על ידי החדרת צינור לקנה הנשימה, ובאמצעותו מחובר המטופל למכונת ההנשמה. במקרים בהם יש צורך בהנשמה ממושכת חייבים לפתוח פתח בקנה הנשימה לשם המשך ההנשמה, פתח זה נקרא טרכיאוסטומיה. אל הפתח מחוברת מכונת ההנשמה. כאשר אדם נזקק להנשמה ממושכת, יש צורך להתאים לו מכונת הנשמה ביתית, בהתאם למצבו ולמחלתו.

ישנם מקרים בהם יאלץ המטופל להמשיך בהנשמה המלאכותית. למשל חולים במחלת ניוון שרירים, תאונות דרכים ועוד, זקוקים להנשמה מלאכותית בטיפול נמרץ. במשך הזמן, כשמצבם מתייצב, והם אינם זקוקים לאשפוז בטיפול נמרץ – אם מתברר בו זמנית כי נכשלו כל הניסיונות להביאם למצב של נשימה ספונטאנית, הם יחוברו להנשמה מלאכותית קבועה וטיפול תומך מחוץ למחלקת טיפול נמרץ.

מקור המידע – אתר "קופת חולים כללית", אתר "בית החולים לילדים שניידר".