טיפול לנדודי שינה של חולי סרטן

צילום אילוסטרציה: קינגה סיצביץ, אנספלאש
צילום אילוסטרציה: קינגה סיצביץ, אנספלאש

נדודי שינה, אינסומניה, שכיחים בחולים ומחלימים מסרטן בכלל, ובחולות ומחלימות מסרטן שד בפרט. מחקרים מצביעים, כי טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מפחית נדודי שינה, אצל נשים שחלו בסרטן השד או החלימו מהמחלה.

נדודי שינה, אינסומניה, הם בעיה שכיחה ביותר בחולים ומחלימים מסרטן בכלל, ובחולות ומחלימות מסרטן שד בפרט, לעומת האוכלוסייה הבריאה. כיום השיטה המקובלת והיעילה ביותר לטיפול בה הוא באמצעות CBT-I, טיפול קוגניטיבי התנהגותי לנדודי שינה, למצבים בריאותיים ונפשיים שונים. מחקרים קודמים הדגימו את יעילותו כטיפול משלים בחולים ובמחלימים מסרטן, הסובלים מנדודי שינה.

חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ערכו ניתוח סטטיסטי של 14 מחקרים קליניים עדכניים, במטרה לבדוק את יעילות הטיפול המשלים ב-CBT-I על הפחתת נדודי שינה, ספציפית בחולות ומחלימות סרטן שד. החוקרים אספו נתונים מתוך שאלונים שמילאו למעלה מ-1,000 חולות ומחלימות סרטן שד על אודות מאפיינים אישיים ורפואיים, לרבות מאפיינים על נדודי השינה שלהן, ועל הטיפול ב-CBT-I לפני ולאחר הטיפול במחלת הסרטן. השפעת הטיפול ב-CBT-I נבחנה על פי מדד סטטיסטי הקרוי Hedge’s G, לקביעת עוצמת ההשפעה של קבוצה אחת על פני השנייה, לפיו ניתן לקבוע באופן עקרוני השפעה קטנה, בינונית וניכרת.

משקלול הנתונים עולה כי כל המחקרים כללו שני מרכיבי CBT-I: חיזוק הזיקה בין חדר השינה והמיטה לשינה עצמה, וכן הגבלת שינה. מרבית המחקרים (92.9%) כללו מרכיב טיפול נוסף, של היגיינת שינה, שיטה להקפדה על הרגלי שינה קבועים וסביבת שינה ללא הפרעות. מרבית טיפולי ה-CBT-I ניתנו על בסיס שבועי, והיה שוני במשך הפגישות, בטלפון היו פגישות קצרות, בעוד שפגישות אישיות היו קצרות או ארוכות. משך הטיפול ב-CBT-I נע בין שישה שבועות לשלושה חודשים, ותקופות המעקב היו קצרות מועד או ארוכות טווח.

ממצאי המחקר הראו שיעילות הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת בעיקר לאחר סיום מתן הטיפול בסרטן השד, לעומת CBT-I לפני או בזמן הטיפול במחלה. השפעת הטיפול ב-CBT-I בהפחתת חומרת נדודי השינה, נרשמה באופן משמעותי לאחר מעקב קצר-טווח עבור מאפיינים כגון משך השינה הכולל, משך הזמן עד להירדמות, משך הערות לאחר השינה ויעילות השינה.

לאחר מעקב ארוך טווח, השפעת ה-CBT-I נותרה משמעותית לגבי משך הזמן עד להירדמות ויעילות השינה. השפעת הטיפול ב-CBT-I הייתה ניכרת לעומת היעדר טיפול כלל, וכן נרשמה תועלת לעומת טיפולים מסוגים אחרים (למשל טאי-צ’י, מיינדפולנס ועוד). לא היה הבדל משמעותי במידת ההשפעה של אופן הטיפול ב-CBT-I , הניתן באופן אישי או קבוצתי, ולא בדרך העברתו (פנים אל פנים או מרחוק באופן מקוון).

לסיכום, על פי ממצאי המחקר, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נמצא יעיל בהפחתת נדודי שינה ובשיפור איכות השינה בנשים שמטופלות בסרטן השד, או מחלימות מהמחלה. החוקרים מציינים שפגישות CBT-I וירטואליות עשויות להוות חלופה מעשית לפגישות פנים אל פנים. כמו כן, טיפול באמצעות חומר מודפס, סרטוני וידאו או תוכניות מקוונות עשוי להוות שיטת טיפול עצמי לשיפור איכות השינה, עם או ללא סיוע מקצועי. החוקרים ממליצים על בחינת השילוב המיטבי במרכיבי CBT לטיפול בנדודי שינה בקרב מחלימות סרטן השד במחקרים נוספים.

המחקר פורסם בחודש ספטמבר 2020 בכתב העת Sleep Medicine Reviews.