המתמטיקה של הקורונה

פרופ' עינת הד-מצוינים צילום: הטכניון
פרופ' עינת הד-מצוינים צילום: הטכניון

מחקר חדש בטכניון מגלה: חלק גדול מהציבור לא מבין את משמעות המונחים, שהפכו שגורים באולפני הטלוויזיה בשנה האחרונה, כגון "צמיחה אקספוננציאלית" או "מקדם R"

מאז התפתחותה של מגפת הקורונה לכדי משבר עולמי מככבים במהדורות החדשות גרפים ונתונים כמותיים למכביר. המושגים "מקדם R" או "צמיחה אקספוננציאלית", המתייחסים לקצב התפשטות המגפה, שגורים בפי כול. אבל: האם הציבור הרחב מבין את משמעותם? על שאלה זו משיב מחקר חדש שנערך בטכניון והתפרסם בכתב העת Educational Studies in Mathematics.

את המחקר, המנתח על סמך שאלונים את רמת האוריינות המתמטית-תקשורתית של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל, ערכו פרופ' עינת הד-מצוינים, ד"ר אביב שרון ופרופ' אילת ברעם-צברי מהפקולטה לחינוך למדע ולטכנולוגיה בטכניון. הנתונים נאספו במהלך הגל הראשון של מגפת הקורונה (מרץ-אפריל 2020) והממצאים הוסקו על סמך תשובותיהם של 439 משתתפים, המהווים מדגם מייצג של הציבור הבוגר בישראל.

פרופ' אילת ברעם-צברי צילום: כפיר זיו

כשנשאלו על ידיעות חדשותיות המכילות מידע מתמטי, אפילו אנשים שלמדו מתמטיקה ברמת 5 יחידות לימוד בתיכון, לא הצליחו להבין הכול. במבחן הבנה, שנערך להם, הם קיבלו ציון ממוצע של 72. כלל הציבור מבין פחות: אנשים שהשלימו 3 יחידות לימוד במתמטיקה (כמחצית ממספר הזכאים לתעודת בגרות), למשל, קיבלו ציון ממוצע נמוך יותר – 54.

הממצאים בהתייחס למשתתפי המחקר שלא השלימו תעודת בגרות: קבוצה זו, המהווה כ-45% מהשנתון של בני ובנות 17 במדינת ישראל בשנים האחרונות, הוציאה ציון ממוצע של 44, כלומר הבינה פחות ממחצית הפריטים שהופיעו בשאלון.

ממצאים אלו מעוררים דאגה לגבי הרלוונטיות של המתמטיקה הבית-ספרית לצרכים היום-יומיים של בוגרי מערכת החינוך. הם גם מדגישים את החשיבות של קידום האוריינות המתמטית בקרב כלל התלמידים.

החוקרים הופתעו לגלות גורם נוסף שהשפיע על הבנת הידע המתמטי של הנשאלים, מעבר למספר היחידות שלמדו בתיכון: תפיסתם העצמית בתור "טובים במתמטיקה", או "גרועים במתמטיקה", והערכתם את המתמטיקה כמקצוע שימושי ומעניין. הממצא הזה מרמז שהפחד ממתמטיקה מונע מאנשים מלהעמיק בנתונים כמותיים, כאשר הם נדרשים לכך, גם אם הם למדו את המיומנויות המתאימות לכך בבית הספר.

ד"ר אביב שרון צילום: הטכניון

החוקרת הראשית במחקר, פרופ' עינת הד-מצוינים מהפקולטה לחינוך למדע ולטכנולוגיה: "הממצאים מצביעים על כך שהמתמטיקה הבית-ספרית, ובמיוחד זו שנלמדת בהקבצות הגבוהות, אומנם עשויה לסייע לאדם הבוגר להבין מידע קריטי החשוב לבריאותו; אבל יחד עם זאת, כעת אנחנו מבינים כמה חזקה ההשפעה של רתיעה ממתמטיקה על יישומו של הידע האמור. מאחר שלימודי המתמטיקה נועדו לסייע לנו להתמודד עם מידע מתמטי בחיי היום-יום, חשוב שבוגרי מערכת החינוך ייצאו ממנה לא רק עם הכלים החיוניים, אלא גם עם אהבה למתמטיקה, או לכל הפחות ללא רתיעה ממנה".

לקריאת המאמר המלא בכתב העת Educational Studies in Mathematics הקליקו כאן.