עובדי המעבדות: משרד הבריאות אשם בכשל

אסתר-אדמון-קרדיט-יחצ-מכווץ7891
אסתר-אדמון-קרדיט-יחצ-מכווץ7891

יו"ר הסתדרות הכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, אסתר אדמון, מכנה את התנהלות משרד הבריאות בתחום הדיגום ובדיקות הקורונה "תמוהה"

אסתר אדמון צילום: יח"צ

על רקע ייבוא מעבדות חדשות לבדיקת קורונה מסין, ובעקבות הכשלים הרבים שמתגלים במערך הבדיקות, פנתה הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות במכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, בו הם מבקרים את התנהלותו של משרד הבריאות על תהליך קבלת ההחלטות מפרוץ המשבר ועד היום.

אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות: "משרד הבריאות לא מצא לנכון לממש את הפוטנציאל הטמון במעבדות הרפואיות הקיימות, ולא העריך נכונה את היכולת והקיבולת שלהן, לבצע בדיקות בהספק הנדרש. תחת זאת, המשרד בוחר לבנות מערכת עקיפה, שאינה מורשית על פי תקנות בריאות העם. בכך, גורם משרד הבריאות לאיבוד משאבים, שיכולים להיטיב ולשדרג את המערך הרעוע של המעבדות בבתי חולים ומעבדות בריאות הציבור בקהילה. הקמנו צוות של אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, שנכון, בכל רגע נתון, להירתם לגיבוש תוכנית מערכתית ומקצועית".

על פי המכתב, ששיגרו הביוכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות אל משרד הבריאות, בישראל קיימת תשתית מסודרת של מעבדות, הן של קופות החולים והן של בתי החולים. בשנת 2016 ביקר דוח מבקר המדינה את אי ההשקעה של המדינה במעבדות הקיימות. עם פרוץ המגיפה בסין, לטענת ההסתדרות, חלה שרשרת כשלים וקבלת החלטות שגוייה, שפגעה בתהליך ההתמודדות עם המגיפה. שרשרת זו מתוארת במכתב כלהלן.

תחילה התקבלה החלטה תמוהה להכשיר רק מעבדה אחת, זו של בית חולים שיבא בתל השומר, כדי להתמודד עם בדיקות הקורונה. מאוחר יותר, כשהבינו במשרד הבריאות שהכרחי להרחיב את מערך הבדיקות, לא ניתן זמן היערכות למעבדות הנוספות. בהמשך התקבלה החלטה לא להיעזר בתשתית המעבדות הממוחשבות הקיימת בישראל, אלא לבנות תשתית חדשה, ולהעביר את הטיפול בלקיחת הדגימות לידי מד"א. המערכות של מד"א לא ממוחשבות, מה שיצר מאות טעויות.

בנוסף – נטען במכתב ההסתדרות – איסוף הבדיקות של מד"א והעברתן למעבדות, לא תואם מול המעבדות עצמן, מה שיצר מצב בו חלק מהבדיקות הגיעו אל המעבדות אחרי שעות סגירתן והושארו בפתח המעבדה. המעבדות ביקשו להגדיל את שעות עבודתן ולעבוד בשישי-שבת, אך אף גורם לא אישר זאת באופן רשמי. המעבדות לא צוידו בכול החומרים הנדרשים לפיענוח הבדיקות, ולא היה שיח עמן כדי להבין היכן החוסרים. כאשר "המוסד" פעל להביא מחו"ל מטושים ורגנטים, הובאו המטושים והרגנטים הלא נכונים, למרות שהמעבדות שלחו כל הזמן עדכונים.

צילום: שטרסטוק

עוד טוענים הכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות כי בשלב מסוים הוחלט על שימוש במעבדות מן האקדמיה, כגון מכון וייצמן ואוניברסיטת תל אביב, שגם הן חסרות את הניסיון הנדרש ואינן מורשות על פי תקנות בריאות העם לדגום מגוף האדם. כל זאת במקום להגדיל את כמות הבדיקות באמצעות המעבדות הקיימות, המסוגלות לבצע עשרות אלפי בדיקות ביום. ועכשיו, כאמור, הוחלט להביא את המעבדות מסין, כאשר המשמעות היא שנתונים של מיליוני אזרחים בארץ יוזרמו למעבדות זרות, דבר המעורר התנגדות בקופות החולים.

"כל המהלכים הללו בוצעו, וכול ההוצאות הכספיות העצומות הללו נעשו", מסכמת אסתר אדמון, "במקום לנקוט בצעד פשוט: חיזוק תשתית המעבדות הקיימת בישראל, שהיא מצוינת, ובעלת כוח האדם המוכשר ביותר לביצוע הבדיקות".

האם את בטוחה, שיש לכם בשגרה מספיק אמצעים, ומספיק כוח אדם, כדי להתמודד עם גל בדיקות הקורונה, ועם המורכבות של לקיחת הדגימות בצורה ממוגנת מפני הידבקות?

אדמון: "כל בדיקה מתחילה מלקיחת הדגימה. למעבדות הרפואיות בארץ, כולל המעבדות בקהילה, יש מערך לקיחת דגימות מפואר. מדי יום, בשגרה, המערך הזה מסוגל לדגום מעל מאה אלף אנשים. מערך זה מתפרש על כל שטח המדינה. יש בו עובדים, שהוכשרו לכך, והם מצוידים במערך ממוחשב המקושר עם המעבדות ועם הרופאים ועם קופות החולים והמוסדות הרפואיים בכל זמן נתון, כך שאפשר לעקוב אחרי הדגימה. על כן ההחלטה של 'המטה למלחמה בקורונה' להקים מערך עוקף למערך הקיים – היא תמוהה".

אבל אי אפשר להתעלם, מן השבחים שמורעפים מכל רחבי הארץ, על העבודה המצוינת שעושים אלפי עובדי מד"א ומתנדבים בתחנות לקיחת הדגימות.

אדמון: "השאלה היא האם הייתה חלופה פשוטה יותר, יעילה יותר ומדויקת יותר לכל המערך הזה – והתשובה היא חד משמעית כן. המערך האלטרנטיבי, הפרימיטיבי הזה, שאינו מיומן, אינו ממוחשב והינו חסר ניסיון, גרם לפסילת אלפי דגימות, כתוצאה מדיגום לא נכון כאשר דוגמים לשון במקום לוע, ונזלת במקום רירית האף. היו גם בעיות בזמני השינוע, ובעיות של היעדר תקשורת עם המעבדות, ובעיות של היעדר נתונים מזהים או נתונים שגויים על גבי הדגימות. כלל הכשלים הללו אירעו, וחלקם עודם קורים, בעת שהמערכות הקיימות במערכת הבריאות מסוגלות לתת מענה מצוין, מקצועי וממוחשב ישירות לרופא המטפל וישירות לתיק הרפואי של הנבדק, ללשכות הבריאות, למחלקה לאפידמולוגיה ולמטה למלחמה בקורונה".

צילום: שטרסטוק

מדוע כול זה קרה לדעתך?

אדמון: "עובדי המעבדות הרפואיות ומעבדות בריאות הציבור, נמצאים כל השנה בחזית המאבק בהתפרצות מחלות. פעמים רבות בעבר, תוצאות מעבדה הצליחו לאתר מוקדי התפרצות של מחלות, לאמוד היקפים ולסייע בנקיטת הצעדים הנחוצים – אך לא כך קרה הפעם, באירוע הקורונה. הסיבה לכך היא היעדר שיתוף פעולה מצדו של משרד הבריאות, עם המומחים במעבדות, והדרתם מתהליך קבלת ההחלטות ומתכנון ההתמודדות עם הנגיף. הדרה זו היא שגרמה לשרשרת כשלים, בכל השלבים, בתהליך ביצוע הדיגום, הבדיקה והדיווח על תוצאותיה".

איך ניתן היה להימנע מכך?

אדמון: "הנתק בין מקבלי ההחלטות במשרד הבריאות, לבין הכימאים, המיקרוביולוגים ועובדי המעבדות, והכשלים הרבים בתהליך הדיגום והבדיקות, נובעים בראש ובראשונה מכך שאין נוכחות של נציג מעבדות מקצועי בין מקבלי ההחלטות".