לידה שקטה ועצובה

"לידה שקטה" היא מונח לא רפואי ללידה של ולד מת. היא נקראת "לידה שקטה" שכן לא מתלווה אליה הבכי המאפיין לידה של ולד חי. "לידה שקטה" באה תמיד בעקבות מותו של העובר ברחם אמו. מות העובר יכול להיות תוצאה של מהלך טבעי (מום, מחלה, תאונה וכדומה) ויכול להיות תוצאה של הפסקת הריון מכוּונת

לא מעט נשים, מוצאות את עצמן מתמודדות עם הדבר הנוראי "לידה שקטה". ההתמודדות היא קשה מנשוא, אין קשה מלחזור בידיים ריקות לאחר הריון ממושך. כיום, ישנה עליה במודעות ובתמיכה הניתנת לנשים שעברו לידה שקטה. "לידה שקטה" היא מונח לא רפואי ללידה של ולד מת. היא נקראת "לידה שקטה" שכן לא מתלווה אליה הבכי המאפיין לידה של ולד חי. "לידה שקטה" באה תמיד בעקבות מותו של העובר ברחם אמו. מות העובר יכול להיות תוצאה של מהלך טבעי (מום, מחלה, תאונה וכדומה) והוא יכול להיות תוצאה של הפסקת הריון מכוּונת.

לפי החוק במדינת ישראל, כל יציאה של עובר לאוויר העולם נחשבת ללידה, אם היא מתרחשת לאחר עשרים ושניים שבועות ויותר של הריון או אם משקלו של העובר הוא חמש מאות גרם ויותר. מכאן שכל עובר שתואם את הקריטריונים האלה ואשר הגיח לאוויר העולם ללא רוח חיים הוא עובר שנולד בלידה שקטה. מות עובר בתוך רחם אמו יכול להיות אירוע טבעי צפוי או אירוע טבעי בלתי צפוי או אירוע יזום.

אירוע יזום משמעו הפסקת הריון יזומה שנעשתה לבקשת האישה ההרה ובאישורה של הוועדה להפסקת הריון. בהפסקות הריון מאוחרות יותר, לאחר פעולה המפסיקה את פעימות הלב של העובר, עוברת היולדת תהליך של זירוז לידה באמצעים תרופתיים או מכניים, ובסופו היא חווה למעשה תהליך מלא של לידה שקטה. לידה שקטה שלאחר הפסקת הריון יזומה, לא באה בהפתעה לבני הזוג שבחרו בהליך הזה מרצונם, ומגיעים אליו מוכנים במידה כזו או אחרת. לעומת זאת, "לידה שקטה" בעקבות מוות פתאומי של העובר ברחם, תופסת את בני הזוג לא מוכנים. מות עובר תוך רחמי, בין אם מתרחש מתוך בחירה של בני הזוג ובין אם באופן פתאומי, מעורר סערת רגשות אצל בני הזוג, אצל בני משפחותיהם ואפילו בקרב הצוות הרפואי המטפל.

סיבות שכיחות ללידה שקטה:

המתה יזומה של העובר לפי דרישת האישה ההרה בעקבות גילוי מומים גנטיים או מבניים בעובר, מומים שלא אובחנו בבדיקות השונות במהלך השלבים המוקדמים של ההיריון.

סיבוכי הריון הקשורים לבעיות בתפקוד השליה (אי ספיקת שליה). התוצאה עלולה להיות הפרעה בגדילת העובר ברחם ואף מותו ברחם. הפגיעה בשליה עלולה להיגרם מרעלת הריון והיא יכולה לבוא לידי ביטוי במומים מבניים בשליה או בהיפרדות מלאה של השליה מדופן הרחם. תאונות של חבל הטבור, כלומר מצבים הפוגעים בהספקת הדם מהשליה לעובר עקב הפרעה בזרימת הדם בחבל הטבור. מדובר במצבים כמו קשר אמיתי בחבל הטבור או לחץ מתמשך על חבל הטבור. זיהומיים שונים ברחם שפוגעים בעובר. מחלות או מצבים רפואיים באישה ההרה כמו סוכרת לא מאוזנת, רעלת הריון קשה, או קרישת יתר נרכשת שעלולים לגרום למות העובר.

כיצד מסיימים היריון לאחר מות עובר ברחם: לידה שקטה יכולה להתחיל באופן ספונטני, ללא כל התערבות, או שהיא יכולה להתחיל בעקבות התערבות יזומה. אופן הלידה תלוי במכלול גורמים ובהם שבוע ההיריון, ההיסטוריה המיילדותית, הערכת גודלו של העובר, התנאים של צוואר הרחם והעדפת היולדת. קיימות כמה שיטות: שיטות מכניות כמו החדרת "בלון" (בלונית של קטטר שתן) לצוואר הרחם או החדרת למינריה (מקלונים המורכבים מאצה סופחת נוזלים. המקלונים מתרחבים ומכינים כך את צוואר הרחם) ושיטות תרופתיות כמו החדרה לנרתיק של ציטוטק או של פרופס (פרוסטגלנדינים הגורמים להבשלת צוואר הרחם ולפתיחתו ולצירים). בהמשך ניתן להוסיף פיטוצין להגברת הצירים.

יש להביא בחשבון שהתהליך יכול להיות ממושך יחסית, אפילו כמה ימים, והמטרה היא שיסתיים בלידה נרתיקית ולא בניתוח. הלידה עצמה היא רגילה למדי. לאחר הלידה, אם האישה מעוניינת בכך, היא יכולה לראות את הוולד, לחבק אותו ולהיפרד ממנו. אם מדובר בחוויה קשה מדי בשבילה, היא יכולה לבקש שיצלמו אותו בעבורה. את התמונות היא תוכל לשמור אצלה ולהתבונן בהן בשלב מאוחר יותר, כשתרגיש מוכנה לכך. בדרך כלל נשארת האישה בהתאוששות בחדר הלידה במשך כשעתיים ולאחר מכן היא מועברת להמשך השגחה במחלקה. במרבית בתי החולים האשפוז לאחר "לידה שקטה" הוא במחלקת נשים ולא במחלקת יולדות בשל הרגישות הטמונה בהליך. לכל הקשיים הפיזיים האלה מתווספים כמובן הקשיים הנפשיים הנובעים מתחושות של אובדן ושל אבל. מומלץ לקבל תמיכה מאנשי מקצוע כמו עובדת סוציאלית או פסיכולוג כבר בשלב האשפוז בבית חולים, מיד לאחר הלידה.

מקור מידע – "אתר קופת חולים כללית"