רגישות ואי סבילות לסוכר החלב - לקטוז

לקטוז-ששש
לקטוז-ששש
צילום: שטרסטוק

מעל שישים אחוז מהאוכלוסייה סובלים מרגישות ללקטוז, הנגרמת עקב ירידה הדרגתית ברמת האנזים לקטזה, המפרק את סוכר החלב לסוכרים פשוטים הנספגים במעי הדק. דבר זה גורם להופעת שלשולים וריבוי גזים במערכת העיכול. ניתן לבדוק אי סבילות ללקטוז על ידי תבחין נשיפה

אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) היא אחת הבעיות השכיחות ביותר המביאה אנשים למרפאה הגסטרואנטרולוגית. שכיחותה משתנה באוכלוסיות שונות ויכולה להגיע למעל שישים אחוז באוכלוסייה היהודית בארץ. הבעיה נגרמת עקב ירידה הדרגתית ברמת האנזים לקטזה המפרק את סוכר החלב לסוכרים פשוטים הנספגים במעי הדק. כתוצאה מכך מגיע הלקטוז למעי הגס שם הוא מפורק על ידי חיידקי המעי ודבר זה גורם להופעת שלשולים וריבוי גזים במערכת העיכול.
אי סבילות ללקטוז יכול להופיע באופן זמני אחרי מחלות זיהומיות במעי ולחלוף לאחר מספר שבועות וכן במחלות הפוגעות במעי הדק כגון כרסת (צליאק) ומחלת קרוהן. התופעות הנפוצות אצל חולים עם אי סבילות ללקטוז הן: כאבים ועוויתות של הבטן, נפיחות מוגברת של הבטן, ריבוי גזים, שלשולים. התופעות מופיעות בסמוך לאכילה או שתיה של מוצרי חלב ובעיקר חלב נוזלי ונעלמות כמעט לחלוטין אם שומרים על דיאטה דלת לקטוז.
חלב ניגר, שוקו, מעדני חלב, גלידות  וגבינות לבנות מכילים אחוז גבוה של לקטוז בעוד גבינת קוטג', גבינות צהובות וקשות וגבינות עזים מכילות אחוז נמוך יותר של לקטוז וגורמות פחות לאי סבילות. ניתן להשתמש בכדורים המכילים את האנזים לקטזה על מנת להקל על הסימפטומים ולהמשיך לאכול מוצרי חלב. ניתן לבדוק אי סבילות ללקטוז על ידי תבחין נשיפה פשוט.​

מקור מידע – "אתר בית החולים בילינסון" (המרכז הרפואי רבין), מאמר מאת ד"ר אייל גל, רופא בכיר במערך לגסטרואנטרולוגיה בבילינסון