היפרדות זגוגית או היפרדות רשתית
היפרדות זגוגית הינה תהליך שכיח מאד וברוב המקרים לא נדרש טיפול מעבר לאי הנוחות. למרות זאת חשוב לבדוק את החולה, שכן לעיתים מלווה היפרדות זגוגית גם בחור ברשתית או בהיפרדות רשתית, ובמקרים חמורים יותר יכול להיווצר ממש קרע (חור) ברשתית
הרשתית היא רקמת עצב המרפדת את קיר גלגל העין והיא מחוברת ישירות אל המוח דרך עצב הראייה. הרשתית אחראית להפוך את התמונה המגיעה כאנרגיה של אור לאנרגיה חשמלית (בתאי העצב) ולהעבירה אל המוח. מרכז הרשתית נקרא מקולה, וזהו האזור האחראי על ראיית פרטים קטנים ומדויקים. הרשתית ההיקפית מאפשרת לראות שדה ראיה היקפי.
חלל העין מלא בג'ל הקרוי זגוגית. היפרדות זגוגית הינה תהליך שכיח מאד וכמעט לא מלווה במחלה. תופעה זו שכיחה אחרי גיל חמישים ועשויה להופיע גם בגיל צעיר יותר. הופעת הסימנים היא פתאומית. הג'ל נדחף קדימה והופך נוזלי. בכך נוצרים כוחות משיכה על הרשתית. במצב זה רואים החולים מעין ברקים או הבזקי אור שמקורם בפענוח מוטעה של כוחות המשיכה של הרשתית. בנוסף, רואים החולים גם עכירויות נעות בתוך גלגל העין. הסיבה לכך היא שבעת שהג'ל צף לפני הרשתית, ניתן לראות את צילם של האזורים היותר סמיכים שלו על הרשתית.
ברוב המקרים לא נדרש טיפול, ומעבר לאי הנוחות, אין ממצאים חריגים המצריכים טיפול ניתוחי וכדומה. רוב האנשים מתרגלים לגופים החדשים בשדה ראייתם תוך מספר חודשים הודות לשילוב של שתי תופעות: שקיעה הדרגתית ואיטית של החלקיקים בהשפעת כוח הכבידה ויציאתם ממרכז ציר הראייה; ויכולתו המופלאה של המוח להתרגל לשינויים ולהתעלם רוב הזמן מההפרעה. למרות זאת חשוב לבדוק את החולה, שכן לעיתים מלווה התופעה של היפרדות זגוגית גם בחור ברשתית או בהיפרדות רשתית, ובמקרים פחותים יכול להיווצר ממש קרע (חור) ברשתית.
המקרה הקשה יותר הוא כאשר הקרע אינו מצטלק, נוזל מתחיל לחדור דרכו אל מתחת לרשתית ובכך גורם להפרדתה מהשכבות אשר מתחת. ניתן לדמיין זאת כמו מעין בועה או שלפוחית המתמלאת נוזל. חשוב לזכור כי הרשתית מכילה תאים רגישים וחשובים לראייה (קולטני האור) אשר קולטים את האור וממירים אותו לגירוי עצבי המועבר למוח. קולטנים אלה ניזונים מהשכבות אשר מתחתם ובזמן שבו מנותקות השכבות זו מזו, יתחילו התאים לסבול ובסוף להתנוון. הנזק לתאים הללו הוא בלתי הפיך, שכן הם אינם מתחדשים.
מקור מידע – "אתר בית החולים סורוקה"