בדיקה ישראלית לקורונה

חוקרים באוניברסיטה העברית ובבי"ח הדסה פיתחו בדיקה ישראלית לאבחון הנגיף – זולה יותר, מהירה פי 10 ומבוססת על חומרים מקומיים. לחצו על הקישור וצפו בסרטון

מתחילת חודש מרץ, נרתמו חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים והסטודנטים לתגבור מערך הבדיקות הקליניות של בית החולים הדסה, בראשות פרופ׳ דנה וולף. כתוצאה משיתוף פעולה פורה זה, בוצעו עד היום כעשרים אלף בדיקות קורונה בשטחי בית החולים והאוניברסיטה. העברית, שהייתה המוסד האקדמי הראשון בישראל שהחל בביצוע בדיקות קורונה בשיתוף עם מרכז קליני (הדסה), ממשיכה בתהליך המחקר וכעת פורצת דרך בכל הקשור לשיטת ביצוע הבדיקה: זול יותר, מהיר יותר וללא תלות בגורמים מסחריים בעולם.

לאחרונה דווח בתקשורת על מחסור בחומרי הבדיקה של נגיף הקורונה, דבר שמאט את קצב הבדיקות לדגימות, שכבר נאספו מחולים פוטנציאליים ומפחית את מספר הדגימות שניתן לבצע. הסכנה הכרוכה בכך ידועה – יותר ויותר חולי קורונה אינם מאובחנים והם עלולים להדביק את האוכלוסייה הבריאה. החומרים הנחוצים לבדיקות שמבוצעות כיום בישראל, מגיעים כערכות מוכנות מחברות מסחריות בחו"ל, שאינן מצליחות לעמוד בכמויות וקצב הביקוש העולמי.

קבוצה של מעבדות באוניברסיטה העברית מתחומים שונים, התאגדו יחד, ובהובלת ד"ר נעמי חביב ופרופ' ניר פרידמן, יחד עם פרופ' יובל דור מהפקולטה לרפואה ופרופ' דנה וולף מהמרכז הרפואי הדסה, הם התגייסו לפתח שיטה חדשה ויעילה יותר לאבחון מחלת הקורונה המתבססת על חומרים שונים מאלו שיש בערכות המיובאות, ואשר רובם זמינים בישראל וזולים משמעותית.

השיטה בה עובדת הבדיקה, הנפוצה כבר כיום לאבחון קורונה, היא הפקת מולקולות של RNA מדגימה של חולה פוטנציאלי ובדיקה אם בין המולקולות שהופקו יש RNA ויראלי שמאשר את נוכחות וירוס הקורונה. הבדיקה החדשה, שפיתחו החוקרים בעברית ובהדסה, עושה את אותה הפעולה, רק מחומרים שאין בהם מחסור ובמהירות גבוהה בהרבה.

לחצו על הקישור כאן – וצפו בסרטון וידיאו שצילם פרופ' ניר פרידמן ובו מסבירה ד"ר נעמי חביב כיצד פועלת הבדיקה הישראלית פורצת הדרך לגילוי ואבחון נגיף הקורונה.

ד"ר נעמי חביב מסבירה: "יש לנו פרוטוקול יעיל להפקת RNA מהיר פי ארבעה עד פי עשרה מהפרוטוקול הנוכחי, שמתבסס על חרוזים מגנטיים, והוא עובד גם על רובוט וגם באופן ידני. הפרוטוקול הרובוטי כבר עבר סדרה של בדיקות בבית החולים הדסה, על מאות דגימות מחולים, ועכשיו הופך למבצעי".

יתרון חשוב של הבדיקה החדשה, הוא, כאמור, שרוב חומרי הבדיקה זמינים וניתנים לייצור כבר היום בישראל ובעלות נמוכה משמעותית מהערכות שמיובאות כיום. החרוזים המגנטיים הם האלמנט היחיד שמצריך ייבוא מחו"ל, אך הם ניתנים למחזור ושימוש בבדיקות קורונה נוספות. פרופ' ניר פרידמן מדגיש: "השיטה שלנו מאפשרת עצמאות ומפחיתה משמעותית את התלות בגורמים חיצוניים לקיום הבדיקות. כבר הרצנו את השיטה על מאות דגימות מטושים בהדסה, וכל הבדיקות יצאו זהות לתוצאות שמקבלים בבדיקה הנוכחית".

השלב הבא במחקר, הוא לפתח שיטה שתאפשר בדיקה של עשרות אלפי דגימות במקביל, ולא רק אלפי בדיקות כפי שנעשה היום. שיטה זו תתבסס על כלים של ריצוף גנומי, ובינתיים התוצאות מבטיחות. פרופ' פרידמן: "אנחנו בעיצומו של פיתוח שיטה שתאפשר בדיקה של 15,000 איש במקביל. יש לנו כבר אינדיקציות חיוביות מאוד שמעודדות אותנו שזה יכול לעבוד".

החוקרים עובדים יומים ולילות בצוות גדול של כ-15 חוקרים וסטודנטים ממעבדות שונות ובעלי מומחיות משלימות בכדי להגיע ליעד. ד"ר נעמי חביב מסכמת: "מרגש לראות את ההתגייסות ואת ההמוטיבציה של הצוות למצוא פתרונות להחזיר את ישראל לשגרה".