צילום: שטרסטוק

מחקר משותף לאוניברסיטת בן גוריון ולבית החולים סורוקה מגלה: רמת החרדה של הציבור הישראלי, מפני נגיף הקורונה, צונחת

לאחר עלייה הדרגתית במשך חודש, רמות החרדה של הציבור הישראלי מפני ווירוס הקורונה נעצרו, וכעת רמת החרדה צונחת מטה. זו התמונה העולה ממחקר המנטר את רמות החרדה של הישראלים מאז פרוץ המשבר, אשר ערך צוות מדענים מאוניברסיטת בן גוריון בנגב, הכולל מומחים בפסיכולוגיה, בריאות הציבור ורופאים.

פילוח הממצאים לפי גיל וקהילות שונות, מגלה שדווקא בקרב האוכלוסייה הצעירה (18-30), רמת החרדה הייתה גבוהה יותר בחודש הראשון למדידה ביחס למבוגרים, והעליה ברמת החרדה בקבוצה זו הייתה התלולה ביותר בהשוואה לגילאים אחרים. רמות חרדה גבוהות יותר נמדדו גם בקרב נשים בהשוואה לגברים, למרות שעל פי הידוע הן סובלות פחות מהמחלה עצמה. עוד נמצא שהפחד חלחל אל החברה החרדית באיחור, ביחס לקהילות אחרות, מה שעשוי להעיד על הבנה מאוחרת של חומרת המצב. "בשום שלב של המשבר הציבור הישראלי לא נכנס לפאניקה", קובעים החוקרים.

מדד החרדה

המחקר בוצע במסגרת כוח הפעולה המחקרי למאבק בקורונה, שהקים נשיא אוניברסיטת בן גוריון, פרופ' דניאל חיימוביץ. במסגרת היוזמה הוחלט על הסטת משאבי מחקר למציאת פתרונות מהירים לבעיות השונות שנוצרו בעקבות משבר הקורונה.

טרם חדירת וירוס הקורונה לארץ, כאשר ברקע ידיעות על הידבקויות נרחבות בארצות אחרות, החל צוות החוקרים מאוניברסיטת בן גוריון למדוד את מפלס החרדה והתגובות הרגשיות נוכח המשבר בקרב מדגם מייצג של 1,000 מבוגרים מהאוכלוסייה היהודית בישראל. אז עמדה רמת החרדה בממוצע על 2.17 (מתוך 5). הסקר הראשון נערך ב- 19 בפברואר 2020 מאז נערכו שבעה סקרי מעקב שבועיים. הנבדקים נשאלו על חרדה כללית שהם חווים, חרדה ספציפית לווירוס הקורונה, ועל עמדות כלפי משרד הבריאות.

החוקרים המשיכו לעקוב אחר רמות החרדה של הציבור הישראלי. בארבעת השבועות הראשונים חלה עליה הדרגתית אך מתונה ברמות החרדה כך שזו עלתה לרמה של 3.2
(עדיין בתחום החרדה ורחוקה מתחום ההיסטריה). לאחר מכן במשך השבועות 4-6 (25-11 במרץ) רמות החרדה נותרו ללא שינוי. במדידה מאוחרת יותר, ב- 20 לאפריל, נרשמה ירידה ברמת החרדה, שעומדת בממוצע על 2.7.

"ראינו עלייה מתונה והדרגתית ברמות החרדה בישראל, גם באופן כללי וגם ספציפית מהנגיף בארבעת השבועות הראשונים. זה היה צפוי, מכיוון שהייתה גם עלייה באיום", אומרים החוקרים. "עם זאת, בשבועות 4-6, החרדה לא צברה גבהים ואף גרף החרדה התיישר. אנו מאמינים כי המגמה עולה בקנה אחד עם תהליך ההסתגלות של אנשים למצב החדש".

בראש צוות המחקר עומד פרופ' גולן שחר, מנהל המעבדה לחקר אישיות ומצבי לחץ במחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. שאר חברי הצוות הם: פרופ' נדב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; פרופ' לימור אהרנסון-דניאל, סגנית הנשיא לקשרים בינלאומיים וראש המרכז לחקר המוכנות והמענה למצבי חירום ואסון בבן גוריון; פרופ' איתמר גרוטו, סגן מנכ"ל משרד הבריאות וחבר סגל בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון; ד"ר הדר שלו, ראש הקליניקה לטראומה ונוירופסיכיאטריה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה; פרופ' דוד גרינברג, יו״ר החטיבה לרפואת ילדים ומנהל היחידה למחלות זיהומיות בילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה. כמו כן מייעצים לצוות ד"ר אביחי טנדלר מ-Google Health וד"ר פאטריק מאלון מחברת ייעוץ בעיר דורהאם, צפון קרולינה, ארה"ב.