רפואה בשואה – משני צידי הזוועה

ד
ד"ר שלומי קודש צילום: סורוקה

נציגי בית החולים סורוקה השתתפו במצעד החיים 2021, שנערך ביום השואה לפני כמה ימים באופן וירטואלי ברוח תקופת הקורונה

השנה, בשל מגפת הקורונה העולמית, נערך ‘מצעד החיים’ בסימן הוקרה לגבורתם של הרופאים והאחיות בשואה – ובמתכונת דיגיטלית. נשיא המדינה, שורדי ושורדות שואה, בני נוער וצוותי רפואה צולמו בטכנולוגית הדמיית תלת-מימד כשהם מניחים שלט זיכרון על מסילת הרכבת שמדמה את מסלול המצעד המקורי, בין אושוויץ לבירקנאו, מעמד שנחשב לאחד משיאי המצעד.

ד”ר לואיזה פרס צילום: סורוקה

בין המשתתפים השנה ארבעה אנשי צוות מהמרכז הרפואי סורוקה: פרופ’ יעקב דרייהר סגן מנהל המרכז הרפואי סורוקה ודור שלישי לשואה; ד”ר עמית פרנקל מנהל היחידה לאיתור וניהול חולים בסיכון, רופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ כללי ודור שלישי לשואה; ד”ר לואיזה פרס, רופאה מתמחה ברדיולוגיה ודור שלישי לשואה; ורונית רענן, אחות אחראית אשפוז יום ילדים ודור שני לשואה.

פרופ’ יעקב דרייהר: “סבתי דבורה לא שרדה את השואה, היא נורתה בגבה על ידי חייל גרמני בכפר סמוך ללודז׳ כי הייתה ללא טלאי צהוב. אבי שהיה רק בן 3 נותר לבדו בעולם, גדל עם הפרטיזנים ביער ועלה לישראל בעליית הנוער. הניצחון שלנו על הגרמנים הוא שאנחנו כאן”.

פרופ’ יעקב דרייהר

ד”ר לואיזה פרס: “אנו הדור עם הזכות להתייחד ולשמוע ישירות משורדי השואה – זכות שמגיעה עם אחריות. חובתנו לוודא שהסיפורים של השורדים וזוועות השואה לא ישכחו ולא ישללו”.

ד”ר עמית פרנקל: “רוב משפחתו של אבי נספתה בשואה, בהם אחותו שהייתה רק בת 5. משפחתה של אמי סבלה מ”פרעות יאשי” ברומניה, מהפוגרומים האכזריים ביותר בהיסטוריה של יהודי אירופה. כנכד לניצולי שואה וכאיש רפואה אני רואה חשיבות עצומה בטיפוח דורות של צוותי רפואה שיטפלו במסירות בכל אדם באשר הוא”.

רונית רענן: “אני דור שני לשואה, שני הורי ניצולי שואה. אבי היה במחנות ובצעדת המוות ואימי בגטו בבודפשט בהונגריה. אימי, היום בת 89, הייתה אחות בסורוקה ואני ממשיכה את דרכה ומורשתה”.

האחות רונית רענן צילום: סורוקה

ד”ר שלומי קודש, מנהל המרכז הרפואי סורוקה: “אנשי רפואה עמדו בשואה משני צידי הזוועה – אנשי רפואה גרמנים ואחרים שהיו שותפים למעשים הנוראים מכל, ואף הובילו אותם. אבל היו גם אנשי רפואה שהוכרו כחסידי אומות העולם, אנשי רפואה יהודים שלחמו בנאצים ובעוזריהם תוך סיוע רפואי והצלת חיים, ואנשי רפואה במחנות ובגיטאות שנתנו מזור למטופליהם בתנאים בלתי אפשריים. מכל אחד מאלה יש שיעור ללמוד. מהראשונים – לזכור, כדי שלעולם לא נדרדר עוד לתהומות האלה; ומהאחרונים – כדי ללמוד על הגבורה, החוסן, האנושיות והמסירות שעלינו לשאוף אליהם, ולעצב בדמותם את אנשי הרפואה של העתיד. את השיעורים האלה שומה עלינו ללמוד בעצמנו וללמד את הדורות הבאים”.