חג החירות של מתן אלון

חג-החירות-של-מתן
חג-החירות-של-מתן

חולה הקורונה הראשון שהובא לבית החולים הדסה לפני כחודש, החלים וחוגג את הפסח בביתו

משפחת אלון לאחר שחרורו של מתן צילום: הדסה

מתן אלון, בן 41 ממושב תומר, נשוי ואב לשלושה, היה החולה הראשון בקורונה שהובא לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, ובעצם הראשון לחנוך את מתחם המחלות המתפרצות בבית החולים. את ערב ליל הסדר הוא חגג כבר עם בני משפחתו, לאחר שהיה מורחק מהם במשך למעלה מחודש, זאת לאחר שהחלים לחלוטין ושוחרר לביתו.

"כשהגעתי לאשפוז בהדסה, החוויה של 'הראשון במחלקת קורונה' לא החזיקה מעמד זמן רב וכבר אחרי שעתיים הצטרפו אליי חולים נוספים, אנשים מקסימים. לאט לאט גדלה המחלקה ואני, שבסך הכול חזרתי מסקי באוסטריה, לא כל כך קלטתי מה קורה פה", משחזר אלון. "מייד כשחזרתי לארץ הכנסתי את עצמי לבידוד מרוחק ממשפחתי, וכשהתחילו תסמינים של חום וחולשה, נבדקתי ויצאתי חיובי לקורונה. משם הדרך להדסה הייתה קצרה, ולשמחתי – בתוך כל המצב הלא פשוט, פינו אותי למקום הכי טוב שיכולתי לבקש. פגשתי צוות מדהים של רופאים, אחיות ועובדת סוציאלית שטיפלו בי לאורך כל התקופה במסירות ובאמת באכפתיות אמתית. זכיתי לשיחות עם הצוות לא רק דרך מצלמות מרחוק, אלא גם דרך קיר זכוכית שקוף. מדיי יום היו מתעדכנים במצב שלנו ומעודדים אותנו שאנחנו בסדר ונהיה בסדר, ולמדתי לזהות את כולם למרות המסכות״.

כשהרגיש כבר טוב יותר נשלח מתן למלון דן פנורמה בתל אביב, שם שהה עוד שבועיים. כאב לשלושה בני 13, 9 וארבע וחצי, ההתמודדות עם הריחוק הממושך הייתה קשה לאלון: ״גם להם היה מורכב וקשה והם דאגו למצבי הבריאותי. כשמדובר בילדים, קשה לשכנע ולהסביר שאבא ממש בסדר. מזל שאפשר להוכיח להם בשיחות וידאו. כשכבר אמרו שאשתחרר בוודאות, לא הסכמתי שאשתי אורית תספר לילדים שאני מגיע הביתה. פחדתי שיחליטו במלון שאני לא יוצא ברגע האחרון, ולא רציתי לאכזב. אז עשינו הפתעה, היא אספה אותי לבד ושנינו הגענו לבית של אמי, שם שהו הילדים. השמחה הייתה מטורפת, הם התרגשו כל כך. בכל זאת, לא ראו אותי חודש וההפתעה עבורם הייתה שווה הכול. ביום שלמחרת לקחתי לעצמי יום של חופש איתם בבית ואחריו כבר קפצתי לעבודה, בעסק שלי ושל שותפי, בית אריזה רימון לתמרים, במושב תומר. זו הייתה תקופה מאתגרת, שעברה בשלום".