המגפה השקטה: פרי-אימפלנטיטיס
דלקת זיהומית, שמתפתחת ללא כאבים סביב שתלים דנטליים, גורמת לאובדן השתל ולאובדן עצם הלסת שאוחזת בשתל. פרופ' איילה שטבהולץ מבית החולים הדסה עין כרם מטפלת במחלה בלייזר
פרי-אימפלנטיטיס. תסמיני המחלה אינם מורגשים במקרים רבים, ורק בחלק מהמקרים מאופיינים בהופעת אודם החניכיים סביב שתלים מתפקדים, נפיחות, ודימום בזמן צחצוח. ללא טיפול, מתקדמת המחלה בקצב מהיר, וגורמת לספיגת עצם שהולכת ומחמירה עם הזמן סביב השתלים. הבעיה לאבחן מוקדם את המחלה, נעוצה בכך, שנוכחות המחלה לא תמיד מלווה בכאב – ולכן פעמים רבות היא מתגלה באקראי, בשלבים מתקדמים, כשכבר אין יכולת לטפל בה, אלא רק להוציא את השתלים יחד עם הכתרים או הגשרים הנתמכים על ידיהם. ההנחה כיום היא שהגורם הראשוני להתלקחות דלקת סביב שתלים, טמון ברובד החיידקי, שמצטבר סביב צוואר השתל והוא זה שמצית שרשרת אירועים שמביאים בסופו של דבר לאבדן העצם האוחזת בשתל ולאובדן השתל".
חדש בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים: שימוש בלייזר, בדלקות שכיחות המתפתחות סביב שתלי שיניים בחלל הפה והלסת, לאחר השתלות. הדסה הוא בית החולים היחיד בארץ המטפל בשיטה זו, ומצליח למנוע את החלפת השתלים.
שתלי שיניים הפכו בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מטיפול שיניים שגרתי מקובל. רופאי שיניים רבים ומטופליהם, בוחרים למלא חסר שיניים באמצעות שתלים, ולאפשר לעצמם תפקוד ואסתטיקה טובים יותר. בתחילת הדרך חשבו כולם ששתלים דנטליים ישרדו בפה שנים רבות, אך עם הזמן החלו להתגלות מחלות שונות סביב השתלים, כגון דלקות, דימומים, אי נוחות ואבדן עצם תומכת סביב שתלים מתפקדים שהותקנו שנים קודם.
קהילת רופאי השיניים העולמית מבינה כיום, שהיא עומדת בפני תופעה רחבה, מבלי שיש בידה את כול הידע והמיומנות לטפל בה. דלקת פרי-אימפלנטיסיס, היא הגורם מספר אחד לאבדן שתלים, ולהרס של עצם הלסת. הדלקת הזו הופכת לשכיחה ונפוצה, ככל שמתרבים טיפולי השתלת שתלים דנטליים. השיטה החדשה עם לייזר, מבצעת ניתוק מהיר ומדויק של הרקמה הדלקתית סביב השתל, גם באזורים בפה ובלסת אליהם קשה להגיע פיזית באמצעים מכניים וכימיים רגילים.
פרופ' אילה שטבהולץ, רופאת שיניים בכירה במחלקה לפריודונטיה ומחלות חניכיים, בהדסה עין כרם, מסבירה: "ככל שהותקנו יותר שתלים בעולם, כך הלכה המחלה והפכה לשכיחה יותר. התחזית היא, שעם השנים היא תהפוך למחלה דנטלית בשכיחות דומה לזו של מחלות חניכיים ועששת, מכיוון שמספר השתלים המותקנים כיום ברחבי העולם נמצא בתאוצה. מחלה דלקתית זו סביב שתלים, נקראת פרי-אימפלנטיטיס. תסמיני המחלה אינם מורגשים במקרים רבים, ורק בחלק מהמקרים מאופיינים בהופעת אודם החניכיים סביב שתלים מתפקדים, נפיחות, ודימום בזמן צחצוח. ללא טיפול, מתקדמת המחלה בקצב מהיר, וגורמת לספיגת עצם שהולכת ומחמירה עם הזמן סביב השתלים. הבעיה לאבחן מוקדם את המחלה, נעוצה בכך, שנוכחות המחלה לא תמיד מלווה בכאב – ולכן פעמים רבות היא מתגלה באקראי, בשלבים מתקדמים, כשכבר אין יכולת לטפל בה, אלא רק להוציא את השתלים יחד עם הכתרים או הגשרים הנתמכים על ידיהם. ההנחה כיום היא שהגורם הראשוני להתלקחות דלקת סביב שתלים, טמון ברובד החיידקי, שמצטבר סביב צוואר השתל והוא זה שמצית שרשרת אירועים שמביאים בסופו של דבר לאבדן העצם האוחזת בשתל ולאובדן השתל".
איפה נכנס לפעולה מכשיר הלייזר?
פרופ' שטבהולץ: "תפקיד מכשיר הלייזר הינו לסייע בניקוי פני שטח השתל. הניקוי מבוצע בדרך כלל על ידי מכשור מכני קונבנציונלי, שמשמש אותנו בסילוק זיהומים מפני שטח שיניים. קיימים מספר סוגים של לייזר, המשמשים כיום לטיפולים דנטליים. אורך הגל של מכשירי לייזר מסוג הארביום, ידוע כיעיל ביותר למטרות הסרת מזהמים בחלל הפה. במחלקה לפריודונטיה שבפקולטה לרפואת שיניים בהדסה, נמצא מכשיר הארביום יאג, שאורך הגל שלו ותכונותיו מתאימים לטיפול בזיהומים שהתפתחו סביב שתלים. מזה מספר שנים, משמש מכשיר זה, בין היתר, לטיפול במחלת הפרי-אימפלנטיטיס".
איך מתבצע ההליך הטיפולי?
"תחת הרדמה מקומית, מורמות החניכים באופן כירורגי במטרה להגיע לאזורים הנסתרים של הנגע. הדלקת, יחד עם הזיהום שגרם לה, מסולקים ביסודיות באמצעות מכשירים ידניים, אולטרה-סונים, ולבסוף על ידי קרן הלייזר. הלייזר מנתק בדיוק ובמהירות את הרקמה הדלקתית סביב השתל, כשלאחריו מתבצע ניקוי השתל והנגע שמקיף אותו, ובהמשך משלימה קרן הלייזר את העבודה על פני המשטחים אליהם קשה להגיע פיזית באמצעים מכניים וכימיים. היכולת היעילה של הקרן להגיע לאזורי המטרה, ללא צורך במגע פיזי של המכשיר בפני השטח, בנוסף ליכולות המעולות של אידוי החיידקים ותוצריהם, מהווה יתרון משמעותי בשימוש בטכניקה זו".
פרופ' איילה שטבהולץ מסכמת: "מכיוון שהטיפול הטוב ביותר ברוב המחלות הכרוניות בגופנו הינו מניעה, הרי שאבחון מוקדם וטיפול מוקדם, ימנעו נזק ניכר. המטרה העיקרית מתרכזת בהעלאת מודעות הציבור לחשיבות תחזוקת שתלים, ומעקב אחר התנהגותם, וכמו כן פנייה לרופא כאשר המצב עדיין בר טיפול, במטרה למנוע נזק בלתי הפיך".