הלחות באוויר והיקף התחלואה

ד
ד"ר אורי אליהו צילום: אוניברסיטת אריאל

מחקר חדש במגזין PG Science, מאת ד”ר אורי אליהו ופרופ’ מונה בועז מאוניברסיטת אריאל, מנתח את הגורמים שמשפיעים על היקף תחלואה ותמותה מקורונה: השפעות של גיל האוכלוסייה, צפיפות המגורים, דרגת העיור, תחלואות הרקע, זמינות שירותי בריאות, מזג האוויר, הבדלים תרבותיים וניהול מושכל של מדיניות סגר

מחקר, שהובילו ד”ר אורי אליהו פרופ’ מונה בועז מהמחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, עושה שימוש במאגרי מידע לתיאור מגמות תחלואה ותמותה ממגפת הקורונה ברחבי העולם. המחקר סוקר את ההשפעה שיש לצפיפות, זמינות שירותי בריאות, תרבות לשמירת ריחוק חברתי וגם האם הלחות בישראל מפחיתה את ההידבקות.

ד”ר אורי אליהו, הוא חוקר ומרצה במחלקה למדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, ד”ר לאפידמיולוגיה ורוקח, בוגר מדעי הרפואה ורוקחות, ובעל תואר שני בפיזיולוגיה ודוקטורט באפידמיולוגיה. פרופ’ מונה בועז, היא ראש המחלקה מדעי התזונה באוניברסיטת אריאל, ולשעבר ראש היחידה לאפידמיולוגיה ומחקר בבית החולים וולפסון.
מחקריה עוסקים בתזונה למטופלי המודיאליזה, ובנוסף, היא חוקרת גורמי סיכון ללקויי תזונה באוכלוסיות שונות.

נתוני התחלואה והתמותה הזמינים באמצעי המדיה השונים, הפכו גם את מי שאינו בקי ברזי האפידמיולוגיה, למנתח ומשווה נתונים. אולם, כל ניסיון להשוות בין מדינות שונות צריך לכלול גורמי רקע נוספים שלא כולם מודעים אליהם. כך לדוגמה פוטנציאל ההדבקה קשור לנתוני צפיפות האוכלוסין ודרגת העיור (כמות האוכלוסייה המתגוררת בערים שהן צפופות יותר ממגורים באזורים כפריים).

נתון נוסף הוא ה’ריחוק החברתי’, כעניין תרבותי המבדיל בין עמים שונים. כמו כן, הפוטנציאל לתמותה מוגברת, קשור להתפלגות הגילאית (שיעור האוכלוסין מעל גיל 65 שנה), זמינות בדיקות הסקר ואיכות הטיפול הרפואי. גורם משפיע נוסף, שעליו דן המאמר, הוא מדיניות הסגר המוקדם והשפעתה על קצב התפשטות המחלה.

כידוע, בדצמבר 2019 התפרצה מחלה נגיפית זיהומית בעיר ווהאן שבמחוז הוביי שבסין. מחולל המחלה זוהה כנגיף קורונה – נגיף חדש המכונה – COVID-19. נגיף זה שייך למשפחת נגיפים הגורמים לתסמונת נשימה חריפה חמורה (המכונה SARS-COV). המחלה מאופיינת בשיעור תמותה גבוה בקרב מבוגרים מגיל 60 ומעלה, במיוחד בקרב אנשים הסובלים ממחלות רקע כרוניות.

מאגרי מידע זמינים באינטרנט ובאמצעי המדיה השונים, מספקים נתונים מעודכנים בזמן אמת על שכיחות המגפה ושיעורי התמותה כתוצאה ממגפת הקורונה (ה COVID-19) במדינות שונות. יחד עם זאת, כדי להסיק מסקנות אפידמיולוגיות מדויקות, יש להתחשב בנתונים דמוגרפיים (צפיפות אוכלוסייה, התפלגות גיל האוכלוסייה ורמת העיור) וכן נתונים קליניים (מספר בדיקות הסקר ומספר הימים מאז זוהה מקרה התחלואה הראשון במדינה). שימוש מושכל בנתונים אלה מספק ניתוח אפידמיולוגי אמין.

לדוגמה, השוואת שיעורי התמותה בין גרמניה לאיראן – שתי מדינות הדומות בגודל האוכלוסייה וברמת העיור – מגלה ששיעור התמותה באיראן גבוה משמעותית מהשיעור בגרמניה. לעומת זאת, נטל התחלואה הפעילה בגרמניה, גבוה הרבה יותר. נתון זה נראה לכאורה מפתיע, בהתחשב בכך שאוכלוסיית גרמניה מבוגרת במידה ניכרת מאוכלוסיית איראן וצפופה פי ארבעה. ניתן לשער כי איכות וזמינות שירותי הרפואה בגרמניה עולים על אלו שבאיראן, ומציעים מספר גבוה יותר של בדיקות סקר לאיתור מוקדם של תחלואה וטיפול קליני יעיל יותר במקרים קיימים.

גורם חשוב נוסף המשפיע על התפשטות התחלואה הוא תזמון יישום מדיניות הסגר המוקדם. השוואה בין סין לארה”ב – שתי מדינות בעלות שטח וגיל חציוני דומה – מגלה כי בסין שבה צפיפות האוכלוסין גבוהה פי 4.25 מאשר בארה”ב, שיעור התחלואה והתמותה נמוך משמעותית בהשוואה בארה”ב. היינו מצפים כי דווקא במדינות צפופות שעור התחלואה יעלה על זה שבמדינות שאינם צפופות, שכן באזורים צפופים אזורי הממשק בין האוכלוסין כוללים שטחים ציבוריים רבים יותר כמו מעליות, מדרגות נעות וכו’, האופייניים לאזורי מגורים עירוניים.

שני גורמים יכולים להיחשב כאחראים להבדל בין סין לארה”ב: דרגת עיור נמוכה יותר בסין ומדיניות סגר מוקדם בהשוואה לארצות הברית. שני גורמים יכולים להיחשב כאחראים להבדל בין סין לארה”ב: דרגת עיור נמוכה יותר בסין, ומדיניות סגר מוקדם בהשוואה לארצות הברית.
מדינות צפופות מאוד עם אוכלוסייה צעירה יחסית בתנאי אקלים של לחות וטמפרטורה, כמו ישראל (גיל חציוני 30, וצפיפות של 400 איש/קמ”ר), שבה יושמה מדיניות סגר בשלבים המוקדמים, אופיינה במהלך ה”גל הראשון”, בשיעור התפשטות איטי של המחלה הזיהומית ומכאן גם בשיעור נמוך יותר של תחלואה ותמותה.

חישוב משוקלל של נתונים אלו מאפשר לזהות את המגמות המדויקות של התחלואה והתמותה ואף להשוות בין מדינות שונות. מחלה שלא מאובחנת בזמן מובילה להתפשטות ועלייה בשכיחות התחלואה באוכלוסייה. שכיחות גבוהה מרמזת על נטל כבד על מערכת הבריאות ופוטנציאל לתמותה. מצד שני, מספר גבוה של מקרי החלמה או לחילופין, תמותה, מובילה להפחתה בשכיחות התחלואה באוכלוסייה.
גורם נוסף שיש להתחשב בו כאשר משויים נתונים בין מדינות שונות הוא עניין תרבותי הקשור לדרגת הריחוק החברתי והקשר הבין אישי המופחת. מאפיינים אלו עשויים לבוא לידי ביטוי ברגישות מופחתת להתפשטות תחלואה זיהומית מעין זו.

מסקנות הסקירה מצביעות על כך כי איסוף המידע המקוון על מגפת הקורונה הוא רק שלב ראשוני בניתוח מגמות תחלואה ותמותה. בנוסף לנתונים ה”יבשים” הללו, יש צורך לערוך ריבוד של האוכלוסייה על פי גיל, צפיפות אוכלוסין, דרגת העיור, תחלואת הרקע, הבדלים תרבותיים הקשורים לריחוק חברתי וכן ניהול מושכל של מדיניות סגר מוקדם ככלי אסטרטגי למניעת התפשטות התחלואה.

לקריאת המאמר המקורי הקליקו כאן.