המטומה – דימום פנימי

The-hematoma-internal-bleeding
The-hematoma-internal-bleeding
צילום: שטרסטוק

ההמטומות שונות בגודלן ובמיקומן ומסווגות בהתאם למיקומן בגוף. החל משטף דם קל בעור שנעלם בעצמו, וכלה בשטף דם גדול לאחר ניתוח או דימום תוך גולגלתי

שטף דם פנימי, או בשמו המקצועי, המטומה, הוא הצטברות של דם ברקמה הנגרמת כתוצאה מפציעה, פגיעה בכלי דם כתוצאה ממכה, או ממחלה כגון מחלת כלי דם או הפרעה בקרישת הדם. ההמטומות שונות בגודלן ובמיקומן ומסווגות בהתאם למיקומן בגוף. למשל, המטומה תוך גולגלתית או המטומה תת עורית.

המטומה היא יציאת דם מכלי הדם אל תוך הרקמה שמסביבו. גורמי סיכון עיקריים להמטומה, הינם נטילת מדללי דם אספירין או קומדין, כולל ויטמינים ותרופות הומיאופתיות דוגמת שמן דגים ואומגה 3. במידה ומטופל מחויב לעבור ניתוח או פרוצדורה פולשנית, והוא נוטל אחד מהתרופות שצוינו, יש להפסיקם לפחות שבועיים טרם הטיפול או הניתוח, אלא אם נמסר אחרת על ידי הרופא.

קיימים סוגים שונים של שטפי דם. שטף דם קל בעור הוא דימום בכמות לא רבה אל הרקמות והעור. מדובר בתופעת לוואי טבעית אחר חבלות, נפילות, הכנסת ברנולה, הוצאת דם, טיפולי הזרקות וניתוחים שונים. סימן היכר של שטף הדם הוא צבע כחול המתחלף לירוק, צהוב עד שנעלם לחלוטין. שטף הדם יכול להתפשט על אזור נרחב, והוא יעלם מעצמו עם היספגות הדם.

שטף דם גדול מתרחש ברוב המקרים לאחר ניתוח. הדבר קורה בשכיחות נמוכה. הדימום קורה בשעות הראשונות שלאחר הניתוח ומאובחן על ידי הצוות הרפואי. שטף הדם מופיע כנפיחות העולה במהירות ובאופן משמעותי, עם תחושת מתח וכאבים במקום. במידה והתקדמות הדימום מהירה ואגרסיבית החולה מועבר חזרה לחדר ניתוח, שם מבצעים פתיחת מקום הניתוח בהרדמה כללית או טשטוש, ניקוי המקום ועצירת הדימום.

מקור המידע – אתר “קופת חולים כללית”, אתר “קופת חולים מכבי”.