קפסולת קיצוב לב בווריד המפשעה

קוצב הסנסור מהדור החדש צילום: מדטרוניק
קוצב הסנסור מהדור החדש צילום: מדטרוניק

הייחוד בקפסולה, שנכנסה לישראל לפני מספר שבועות, הוא ביכולתה לסנכרן את קצב הלב בין הפרוזדור לבין החדר

לראשונה במכון הלב במרכז הרפואי שמיר, אסף הרופא, בוצעה השתלה של קפסולת קיצוב לב בעלת חיישנים ייחודים דרך וריד במפשעה. הטיפול בוצע בחולה לב, שסבל מדופק לא סדיר ומהיר עד 160 פעימות לדקה, שלא ניתן היה לטפל בו ללא הגנה של קוצב לב.

ד"ר אהרון מדינה, מנהל היחידה האלקטרופיזיולוגית לטיפול בהפרעות קצב במערך הלב במרכז הרפואי שמיר, מסביר: "בשונה מקוצבים רגילים, בהשתלת הקפסולה אין לחולה צלקת או סימן חיצוני". הקפסולה אושרה לשימוש בעולם בשנה האחרונה, והוכנסה לשימוש בישראל בשבועות האחרונים.

השתלת קוצב לב רגיל נעשית במצבים בהם קיימות הפרעות בהולכת החשמל ובקצב הלב. הקוצב מחקה את הפעולה החשמלית התקינה של הלב תוך סנכרון של הפעילות החשמלית בין הפרוזדורים והחדרים. קוצב כזה מושתל בחזה העליון, והאלקטרודות מונחות בוורידים שמגיעים ללב.

קיימים מקרים בהם לא ניתן להשתמש באלקטרודות לצורך קצוב הלב, ובמצבים אלו ניתן להשתיל קפסולה המוחדרת לתוך חלל הלב בהליך צנתורי. הדור הראשון של קפסולות אלו אפשר קצוב לב, אולם ללא סנכרון של פעולת הלב.

ד"ר מדינה: "הייחוד במכשיר הנוכחי הוא יכולתו לסנכרן את קצב הלב בין הפרוזדור לבין החדר ועל ידי כך לשפר את פעילות הלב. הטכנולוגיה הנוכחית תאפשר שימוש במקרים, שבעבר לא היה לנו מענה מיטבי, ולפיכך אנחנו צפויים לראות שימוש שילך ויעלה בקפסולת קוצב מהדור החדש".

המכשיר הינו פיתוח של חברת מדטרוניק, בעל סוללה המאפשרת קיצוב הלב במשך 10 שנים. לאחר מכן ניתן להשתיל קפסולה חדשה על יד הקודמת. ככל הידוע, ניתן להשתיל עד 3 קפסולות קיצוב במטופל אחד. כיום הקוצב מתאים יותר למטופלים סביב גיל 60 ומעלה, אם כי יש להניח שהטכנולוגיה תדע לפתור את בעיית תוחלת חיי המכשיר.

פרופ' שמואל פוקס, מנהל מכון הלב במרכז הרפואי שמיר, מסכם: "שילוב טכנולוגיות מתקדמות בתחום רפואת הלב מאפשר לתת מענה לבעיות רפואיות שבעבר לא היה ניתן לטפל באופן מיטבי. תחום הטפול בהפרעות קצב הלב, הוא אחד התחומים בהם קיימת התקדמות טכנולוגית מואצת, ואנו מברכים על יכולתנו להנגיש טיפול מתקדם ולעזור לקהל מטופלים רחב".