גלאוקומה (ברקית) – הגנב השקט של הראייה

עיניים-גלאוקומה-שששש
עיניים-גלאוקומה-שששש
צילום: שטרסטוק

גלאוקומה (ברקית) היא שם של קבוצת מחלות שהמשותף לכולן הוא נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, האחראי על העברת המידע החזותי מהעין אל המוח. כשישים מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מגלאוקומה. הדרך היחידה למנוע עיוורון הינה מודעות מוקדמת, וטיפול בתרופות, לייזר או ניתוח

גלאוקומה (ברקית) היא שם של קבוצת מחלות שהמשותף לכולן הוא נזק בלתי הפיך לעצב הראייה, האחראי על העברת המידע החזותי מהעין אל המוח. כשישים מיליון אנשים סובלים מגלאוקומה ברחבי העולם. כיום מחלקים את הגלאוקומה לשני סוגים – גלאוקומה פתוחת זווית הנובעת מלחץ תוך עיני גבוה הנוצר בשל הפרעה בניקוז התקין של נוזלי העין אל מערכת כלי הדם שמחוץ לעין; וגלאוקומה סגורת זווית, מחלה חריפה הנגרמת כתוצאה מחסימה של זווית הלשכה הקדמית המביאה לעליה ניכרת בלחץ התוך עיני.

הצורה השכיחה יותר בארץ היא הגלאוקומה פתוחת הזווית. מתוך חולי הגלאוקומה עם זווית פתוחה בקרב 85 אחוזים נמצא לחץ תוך עיני מוגבר, ובקרב 15 אחוזים הגלאוקומה מאובחנת עם לחץ תוך עיני תקין. גלאוקומה היא הגורם השני בשכיחותו בעולם המערבי לעיוורון. כשלושים אחוזים מחולי הגלאוקומה יתעוורו בעין אחת וכעשרה אחוזים יתעוורו בשתי עיניים.  הפרעה בניקוז התקין של נוזלי העין אל מערכת כלי הדם שמחוץ לעין יוצרת לחץ תוך עיני, המזיק לעצב הראיה וגורם לפגיעה בשדה הראייה, המחמירה עם הזמן וגורמת בסופו של תהליך  לעיוורון.

הדרך היחידה למנוע עיוורון הינה מודעות מוקדמת. הגלאוקומה מכונה "הגנב השקט של הראייה", משתי סיבות: ראשית משום שאובדן הראייה מופיע בשלבים סופניים של המחלה, בהם הפגיעה שנגרמה לעצב הראייה הינה "אנושה" ובלתי הפיכה, ושנית, משום שהלחץ התוך עיני לרב אינו מלווה בכאבים. החולים למעשה לא מודעים לקיום המחלה, לא נבדקים ולא נוקטים בטיפול מונע, עד לשלב שבו הנזק כבר בלתי הפיך.

כל אדם עלול לחלות בגלאוקומה, אולם היא נפוצה יותר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר. גורמי סיכון נוספים הינם כמובן לחץ תוך עיני מוגבר  היסטוריה משפחתית, קוצר ראיה, לחץ דם גבוה, סוכרת ומיגרנות. גורם סיכון נוסף הינו מחלות כלי דם. ניתן לטפל בגלאוקומה וככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר תוצאותיו טובות יותר. עיקר הטיפול נועד להוריד את הלחץ התוך עיני ולשפר בצורה עקיפה את זרימת הדם לעין, ובכך לעצור או להאט את הפגיעה בעצב הראייה ולמנוע עיוורון. ניתן לטפל בגלאוקומה בשלוש דרכים: טיפול תרופתי, טיפול בלייזר וטיפול ניתוחי.

הטיפול התרופתי

רוב חולי הגלאוקומה יטופלו בטיפות עיניים ומיעוטם בכדורים. עיקר הטיפול נועד להוריד את הלחץ התוך עיני, על ידי הקטנת הייצור של נוזלי העין או הגברת הניקוז שלהם. במידה שהרופא סבור שהלחץ התוך עיני מעיד על מחלת הגלאוקומה, או כי סביר שיתפתח לגלאוקומה, נהוג להשתמש בטיפות עיניים להורדת הלחץ. הטיפול בטיפות עדיף עקב מיעוט תופעות לוואי. הטיפול בגלאוקומה הינו טיפול כרוני ומחייב הבנה ושיתוף פעולה מלא של המטופל והמטפל. כאשר הטיפול התרופתי אינו מביא לירידה מספקת בלחץ התוך עיני, אפשר לבחור בטיפול בקרני לייזר או בניתוח.

טיפול בלייזר

ישנם שלושה סוגי טיפול עיקריים בלייזר למחלת הברקית. טיפול בלייזר לברקית סגורת זווית המבוצע לרב על ידי יאג לייזר באורך גל 1064 ננומטר ובו מבוצע חריר בהיקף הקשתית לשיפור זרימת הנוזל התוך עיני בחלל העין ולמניעת עליות לחץ גבוהות בזמן התקף של ברקית בזווית סגורה. טיפול לייזר אחר מבוצע בברקית עם זווית פתוחה ונעשה ישירות בזווית העין, מכוון ישירות למערכת הניקוז של הנוזל התוך עיני, יוצר צלקת במערכת הסינון, ומאפשר שיפור בניקוז באזורים הסמוכים לצלקת. כאן הטיפול נעשה לרוב בלייזר ארגון באורך גל 488 ננומטר המאפשר טיפול של 180 מעלות לאזור הניקוז, וניתן לבצע טיפול נוסף בשארית ההיקף במידה וטיפול אחד אינו מספיק להורדת הלחץ התוך עיני.  לאחרונה פותח מכשיר לייזר באורך גל של יאג לייזר מוכפל עם זמן חשיפה קצר יותר הפוגע באופן ספציפי בתאי הפיגמנט של המערכת המסננת ויתרונו באפשרות לטפל יותר מפעמיים.

טיפול לייזר הורס לגוף העטרה: טיפול זה נעשה לרב במקרי ברקית מתקדמים מאוד או לאחר מספר טיפולים כירורגיים ובו מבוצע טיפול דרך לובן העין על גוף העטרה. תפקידו להרוס באופן חלקי את גוף העטרה ועל ידי כך להקטין את כמות הנוזל התוך עיני שנוצר ובכך להוריד את הלחץ התוך עיני. טיפול זה נעשה לרב על ידי לייזר באורך גל 810 ננומטר .

טיפול ניתוחי

הניתוח הנפוץ להורדת הלחץ התוך עיני הינו ניתוח סינוני, שמהווה פתרון ברוב סוגי הגלאוקומות. במהלך הניתוח מייצרים באופן פשטני חור מלאכותי בעין, דרכו מתנקז הנוזל התוך עיני ישירות למחזור הדם, זאת במטרה להוריד את הלחץ בעין ובכך לשמר את הראייה. הורדת הלחץ מאיטה או עוצרת את התקדמות הפגיעה בעצב הראיה ומונעת איבוד שדה ראיה נוסף. לאחר הניתוח נוצרת כרית סינון דקיקה בין לובן העין ללחמית, המהווה מעבר בין חלל העין למחזור הדם. אחד הסיבוכים הבעייתיים אחרי כזה ניתוח הוא זיהום של כרית הסינון וחלל העין לעיתים אף שנים לאחר הניתוח.

במקרים בהם הניתוח המקובל – טרבקולקטומי – נכשל, או שמראש אינו מומלץ, למשל בגלאוקומה הנובעת מצמיחת כלי דם חדשים בעין או בעיניים שעברו ניתוחים קודמים, או בגלאוקומה משנית לדלקת תוך עינית או חבלה, נהוג לבצע ניתוח עם השתלת נקז. כיום קיימים מספר נקזים העשויים כולם מסיליקון ובנויים מצינורית שמוחדרת לחלק הקדמי של העין ומחוברת לצלחת ניקוז שמונחת מחוץ לעין על פני גלגל העין, מתחת לריקמה שעוטפת את העין. הנוזל מתנקז מהעין, דרך הצינורית, אל כר סינון שנוצר בריקמה שעוטפת את צלחת הניקוז. ניתוחים אלה מורכבים יותר מהניתוח הבסיסי ואורכים זמן רב יותר. 

מקור מידע – "אתר בית החולים איכילוב" מאמר מאת ד"ר שמעון קורץ, מנהל המרפאה לגלאוקומה, המרכז הרפואי תל-אביב


להצטרפות לקבוצת הווצאפ MedNews – חדשות רפואה >> לחצו כאן