פריצת דיסק - ניתוח דיסקטומיה

כריתת דיסק פרוץ (דיסקטומיה), הינה ניתוח הגב השכיח ביותר. ביצוע ניתוח זה בטכניקה זעיר פולשנית מאפשר הוצאת חלק הדיסק שפרץ לתעלה השדרה והסרת הלחץ מהרקמות העצביות באמצעות אנדוסקופ ייעודי המוחדר דרך חתך זעיר

כשמונים אחוז מהאוכלוסייה יסבלו מכאב גב במהלך חייהם. מעל גיל שלושים, שכיחות הופעת כאבי גב מוערכת בשלושים אחוזים מהאנשים בשנה. עקב שכיחותה של התופעה – כאבי גב הינו הסיבה השכיחה להיעדרות מהעבודה באוכלוסייה הבוגרת. על אף שכאבי גב שכיחים מאוד, תשעים אחוז מהחולים שסובלים מהתקף ראשון של כאבי גב, ישתפרו ללא צורך בטיפול מיוחד תוך כחודש. מקצת החולים, בהם הכאבים נמשכים והופכים לכרוניים, יזדקקו להתערבות כירורגית על מנת להקל על תסמיניהם.
ניוון של הדיסק הבין-חולייתי הינו התהליך העיקרי האחראי לתסמונת כאבי הגב. הדיסק התקין מורכב ממעטפת חזקה שבתוכה אצורה ליבת הדיסק (הנוקלאוס). החומר בליבת הדיסק הינו רך וגמיש כמו ג'לי ומשמש כבולם הזעזועים של עמוד השדרה. במהלך הזדקנות הגוף חל ניוון של הדיסק הגורם לשחיקתו. כתוצאה מתהליך זה החומר הג'לטינוזי בליבת הדיסק מאבד מגמישותו ומתייבש. במקביל, עלולים להיווצר קרעים במעטפת הדיסק וחומר הליבה עלול לפרוץ דרך קרע זה מחלל הדיסק לתוך תעלת השדרה בה עובר שק השדרה המכיל את העצבים המפעילים את הרגליים והסוגרים. מצב זה נקרא "פריצת דיסק" והוא מאופיין בכאב גב המקרין לאורך הרגל (כאב רדיקולארי) עקב הלחץ הנגרם מהדיסק הפרוץ על עצבי הרגל במוצאם מעמוד השדרה.

בנוסף לכאב הרדיקולארי, פריצת דיסק עלולה להתבטא גם בירידה בתחושה נימול וחולשה של שרירי הרגל המופעלים על ידי העצב הפגוע. במקרים קיצוניים, בהם מתרחשת פריצה של חומר דיסק רב היוצר לחץ קשה על שק השדרה והעצבים בתוכו, עלולה להתפתח תסמונת זנב הסוס, המתבטאת בחולשת רגליים והפרעה בשליטה על מתן השתן והצואה. מצב זה הינו נדיר ביותר ומחייב ניתוח דחוף על מנת להסיר את הלחץ משק השדרה ולאפשר התאוששות של הנזק הנוירולוגי.

בחולים הסובלים מכאבי גב עקב פריצת דיסק, ושאינם מגיבים לטיפולים שמרניים במסגרת מרפאת הכאב, ובחולים המפתחים חסר נוירולוגי בכוח או תחושה של הגפה, נשקול ביצוע ניתוח דיסקטומיה להוצאת חלק הדיסק הפרוץ הלוחץ על העצבים בעמוד השדרה. מטרת הפעולה, הינה הוצאת חלק הדיסק הפרוץ מתוך התעלה השדרתית ושחרור הלחץ משק השדרה ומשורשי העצבים היוצאים ממנו. טרם ההחלטה על הניתוח, על הרופא לאבחן כי החולה אכן סובל מתסמונת רדיקולרית וכי בהדמייה של עמוד השדרה המותני נראית פריצת דיסק הגורמת ללחץ משמעותי  על שורשי העצבים ומתאימה אנטומית לסימפטומים אשר מהם סובל החולה.

הפעולה הכירורגית מיועדת לשחרור הכאב הרדיקולרי המקרין לאורך הרגל. במידה והחולה סובל בעיקר מכאבי גב, ללא מרכיב משמעותי של הקרנה לרגליים, סביר להניח כי אין מקום לניתוח זה. באם ההתוויה לניתוח מבוצעת כראוי ישנן סיכוי גבוה לשיפור בכאבים לאחר הניתוח וכן לשיפור בחולשה ונימול של הרגל.

הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה, כאשר החולה שוכב על בטנו. הניתוח מבוצע דרך חתך במרכז הגב באורך כחמישה סנטימטרים. לאחר חשיפת החלק האחורי של החוליה המותנית, פותח המנתח את התעלה השדרתית מעל האיזור בו נמצא הדיסק הפרוץ. לאחר שהמנתח חושף את שק השדרה הנמצא בתעלה, הוא מסיט אותו בעדינות, מזהה את הדיסק הפרוץ וכורת אותו. בסיום הפעולה, מוודא המנתח כי שק השדרה ושורשי העצבים באזור משוחררים מכל לחץ וכי הפרגמנט הפרוץ הוצא בשלמותו.

טכניקות זעיר פולשניות לביצוע דיסקטומיה :כריתת דיסק פרוץ (דיסקטומיה), הינה ניתוח הגב השכיח ביותר המבוצע כיום. ביצוע ניתוח זה בטכניקה זעיר פולשנית מאפשר הוצאת חלק הדיסק שפרץ לתעלה השדרה והסרת הלחץ מהרקמות העצביות, תוך מזעור הנזק לרקמות הרכות הסמוכות לעמוד השדרה. הטכניקות הקיימות כיום לביצוע ניתוח זה, כוללות שימוש באנדוסקופ ייעודי המוחדר דרך חתך עורי של כשלושה מילמטרים. קוטרו הצר של האנדוסקופ מאשר גישה ניתוחית לתוך התעלה השדרתית ללא הצורך לבצע למינוטומיה (כריתה חלקית של הלמינה) או כריתה של הליגמנט הצהוב.

שיטה זעיר פולשנית נוספת, עושה שימוש ברטרקטורים זעיר פולשניים בקוטר של כחמישה עד עשרה מילימטרים, הממוקמים תחת שיקוף מעל אזור פריצת הדיסק. בטכניקה זו, נעזר המנתח במיקרוסקופ ניתוחי לצורך ביצוע הניתוח. שתי השיטות הוכיחו יעילות דומה לזו המושגת בניתוח פתוח, תוך מזעור החתך הניתוחי וכאב הבתר ניתוחי המאפשר שחרור החולה לביתו ביום הניתוח או למחרת.

לאחר השחרור מבית החולים מומלץ כי המנותח ימנע מהתכופפות מוגזמת, הרמת משאות או ישיבה ממושכת למשך ארבע שבועות לאחר הניתוח. זמן ההתאוששות וחזרה לפעילות נע בין כשבועיים במקרה של עבודה שלא דורשת מאמץ רב, לבין כחודשיים לעבודה הדורשת מאמץ פיזי. כשישה שבועות לאחר הניתוח, יוזמן המטופל לפגישה עם המנתח, ובהמשך עליו לדון עם פיזיותרפיסט בנוגע לשיקום וחזרה לפעילות. 

מקור מידע – "אתר בית החולים איכילוב"