ירידה במקרי סרטן קיבה בישראל

צילום אילוסטרציה: אולגה גוריאנובה, אנספלאש
צילום אילוסטרציה: אולגה גוריאנובה, אנספלאש

ממחקרים עולה, כי שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה, לעומת אנשים שלא שתו אלכוהול. שתייה מרובה מעלה את הסיכון לסרטן קיבה ב-30%

סרטן הקיבה אחראי ל-3% ממקרי הסרטן החדשים בישראל, ולכ-4% מהפטירות מסרטן. משרד הבריאות, בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן, מפרסמים נתונים עדכניים על סרטן הקיבה בישראל. הנתונים מצביעים על ירידה מובהקת בהיארעות סרטן הקיבה בקרב האוכלוסייה היהודית, אצל נשים וגברים, ולראשונה מזה 23 שנה היא נמוכה מזו שבקרב האוכלוסייה הערבית, אשר נותרה ללא שינוי.

ביום שני, 11 באוקטובר 2021, יתקיים זו הפעם ה-61 מבצע ההתרמה השנתי של האגודה למלחמה בסרטן – 'הקש בדלת'®.
לקראת המבצע, משרד הבריאות בשיתוף האגודה למלחמה בסרטן מפרסמים את הנתונים המעודכנים לגבי מצב סרטן הקיבה בישראל. מתברר שישראל נמצאת במקום ה-105 בעולם מבחינת ההיארעות ובמקום 116 מבחינת התמותה מסרטן הקיבה. על פי מחקרים, שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה.

פרופ' ליטל קינן בוקר, מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות: "בעולם, סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו. גורם הסיכון העיקרי לסרטן הקיבה הוא החיידק הליקובקטור פילורי. גורמי סיכון נוספים כוללים היסטוריה משפחתית, עישון וצריכת טבק, חשיפה לקרינה מייננת וצריכת יתר של מלח, בשר ואלכוהול".

משה בר-חיים, מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן: "נכון לשנת 2018, אובחנו בישראל 754 מקרים של סרטן הקיבה, כשלצערנו שיעורי ההישרדות מסרטן הקיבה לחמש שנים נותרו נמוכים. בדומה לסוגי סרטן רבים אחרים, גם בסרטן הקיבה אנו רואים כי לאימוץ ושמירה על אורח חיים בריא יש חשיבות עליונה בהפחתת הסיכון לחלות – מומלץ להמנע מעישון, להפחית צריכת מלח, בשר ואלכוהול וחשיפה מוגבלת לקרינה".

נשיא המדינה באירוע פתיחת מבצע הקש בדלת. צילום: האגודה למלחמה בסרטן

הנתונים המעודכנים ביותר, נכון לאוקטובר 2021

הנתונים מתייחסים לשנת האבחנה ומדובר מנתוני אמת ולא בהערכות. בשל מורכבות האיסוף, המידע העדכני ביותר ברישום הלאומי לסרטן במשרד הבריאות מתייחס ל-2018 והוא המעודכן ביותר, נכון לאוקטובר 2021.

נכון ל-31 בדצמבר 2018, חיו בישראל 1,777 חולי סרטן הקיבה שאובחנו במהלך חמש השנים שבין 2014-2018 ושהחלימו או שעדיין מתמודדים עם המחלה. בשנת 2018 אובחנו 754 מקרים של סרטן הקיבה, מהם 441 בגברים ו-313 בנשים. בשנת 1996, היארעות סרטן הקיבה הייתה גבוהה יותר ביהודים ואחרים לעומת האוכלוסייה הערבית.

במהלך 23 השנים שבין 1996-2018 נצפתה ירידה מובהקת בהיארעות סרטן הקיבה בגברים ובנשים באוכלוסייה היהודית העומדת כעת על 7.2 מקרים ל-100,000 בגברים יהודים ואחרים ו-4.4 בנשים יהודיות. נתונים אלה דומים למגמות שנצפו במדינות מפותחות אחרות. בערבים המגמות נותרו יציבות במשך כל התקופה, ושיעורי ההיארעות הם 9.6 מקרים ל-100,000 בגברים ערבים, ו-5.3 בנשים ערביות.

עיקר הסיכון לחלות נצפה בחולים מעל גיל 50 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין. רק 64 חולים (9%) היו מתחת לגיל 50 בעת האבחנה. שיעורי ההיארעות היו גבוהים יותר בגברים בהשוואה לנשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.

ההישרדות היחסית לחמש שנים מסרטן הקיבה נמוכה בכל קבוצות המין והאוכלוסייה, והפרוגנוזה לא השתפרה באופן ניכר בשני העשורים האחרונים. סרטן הקיבה הוא הסרטן השישי בשכיחותו כגורם תמותה באוכלוסייה הישראלית. בשנת הדוח נפטרו 505 חולים מהמחלה, מהם 320 גברים ו-185 נשים. עיקר התמותה נצפה מעל גיל 75 בכל קבוצות האוכלוסייה והמין, ושיעורי התמותה היו גבוהים יותר בגברים לעומת נשים, והגבוהים ביותר בגברים ערבים בדרך כלל.

צילום אילוסטרציה: NCI, אנספלאש

צריכת אלכוהול והסיכון לחלות בסרטן הקיבה

חוקרים מאוניברסיטת ייל בארה"ב וממרכז הסרטן הלאומי של בייג'ין בסין ערכו ניתוח סטטיסטי של נתוני 81 מחקרים אפידמיולוגיים ממדינות שונות (מטה אנליזה) לבדיקת הקשר בין צריכת אלכוהול מרובה ובין הסיכון לחלות בסרטן הקיבה.
על פי הגדרות המחקר, משתתפים נחשבו לצרכנים של אלכוהול בין שנהגו לשתות בעבר ובין שהם שותים בהווה.

מנת אלכוהול סטנדרטית הוגדרה על פי ההנחיות של משרד הבריאות האמריקאי כ-14 גרם של אלכוהול נקי (מנת אלכוהול שוות ערך לשליש כוס בירה, שליש ליטר יין או 42 מ"ג ליקר או משקה חריף דומה). שתייה מרובה הוגדרה כשלושה משקאות (42 גרם של אלכוהול נקי) או יותר ליום, או 10 משקאות (140 גרם אלכוהול נקי) או יותר בשבוע.

בחישוב כללי, מכל המחקרים, עולה כי שתייה של אלכוהול מעלה ב-20% את הסיכון לחלות בסרטן קיבה, לעומת קבוצות הביקורת של אנשים שלא שתו אלכוהול. שתייה מרובה נמצאה כמעלה באופן מובהק סטטיסטית את הסיכון לסרטן קיבה ב-30%, לעומת אי צריכת אלכוהול.

המחקר פורסם במהדורת ינואר 2021 בכתב העת Chemico-biological interactions.