שתל שבלול - סקירה

ד"ר אודי קצנל, מנהל תכנית שתל שבלול בבית החולים קפלן ברחובות, על שתל שבלול לכבדי שמיעה

מוטי (מרדכי) דייבוך, בן 55 מאשקלון, לא שמע באוזן אחת וסבל משמיעה ירודה באוזנו השנייה כבר מילדותו. הקושי בתקופת הקורונה אף התעצם כי הוא לא יכול להבין מה מדברים אתו אנשים כשהם חובשים מסכה על הפנים. ד"ר אודי קצנל, מנהל תכנית שתל שבלול בבית החולים קפלן ברחובות, ביצע ניתוח שבלול באוזן שאינה שומעת כלל ואחר כך ניתוח באוזן השנייה. דייבוך: "זה שינה לי את החיים. חזרתי לשמוע אחרי כל כך הרבה שנים".

דייבוך עובד כנהג משאית ונותן שירות לאנשים בדואר נע: "לאחר הניתוח המשולב אני מצליח לשוחח בטלפון, לצפות בטלוויזיה וללכת להרצאות ולשמוע הכל". הוא למד בבית הספר עם מכשיר שמיעה, ולמרות הפרופיל הנמוך שלו, התנדב לשירות בצבא כמדריך כושר קרבי. בשלב מסוים הוא הרגיש הדרדרות נוספת באוזן השומעת. "נפגשתי עם ד"ר אודי קצנל בקפלן והוא הציע לי לעבור השתלה של שתל השבלול. יש לנו רופאים מדהימים שהמטרה שלהם היא לעזור ולשפר לנו את החיים – לתת לנו תקווה".

התהליך לא מתחיל ומסתיים בניתוח. בצוות שתל השבלול יש קלינאיות תקשורת, שאחראיות על הבדיקות והמיפויים לכיוון השתל ולשפר את השמיעה עוד יותר. הן מבצעות את בדיקות השמיעה ועושות עם המטופלים אימונים במכון השמיעה כדי שמטופל יוכל ליהנות משמיעה מיטבית.

ד"ר קצנל: "מוטי התקשה מאוד בשמיעה ובתקשורת לפני שעבר את ניתוחי שתל השבלול. ההשתלות הביאו לשיפור ניכר ביכולת של מוטי לתקשר והיום הוא שומע ומבין דיבור כמעט ללא מאמץ מה שמאפשר לו איכות חיים טובה יותר. שתל השבלול מתאים לכל הגילאים, מגיל ינקות ועד קשישים, ומתאים לחרשים וגם לאנשים עם ירידה קשה בשמיעה שמכשירי שמיעה לא מתאימים להם".

הצוות בודק כל מועמד ומעריך את שמיעתו ואת הגורמים שיכולים להשפיע על הצלחת השתל. השתל נמצא בסל הבריאות וממומן לפי קריטריונים שנקבעו על ידי משרד הבריאות.

השמיעה היא תהליך פיזיולוגי מורכב המתרחש באברי האוזן השונים, במסילות השמע ובמרכזי השמיעה שבמוח. ראשית התהליך באיסוף קולות וצלילים מהעולם החיצון – והעברתם לעור התוף ולאוזן התיכונה; המשכו בהגברת והולכת הצלילים אל תאי השערה (Hair Cells) שבשבלול; וסיומו בהעברת אות חשמלי אל עצב השמיעה שבמוח ותרגומו לכלל חווית שמיעה.

פגיעה בשמיעה עלולה להתרחש בעקבות פגמים בכל אחת מהתחנות שבהן עובר הקול, ונהוג לחלקה לשני סוגים: ליקוי שמיעה הולכתי (שמקורו בפגיעה בתהליך האיסוף; למשל: במצבים של נקב בעור התוף, פגיעות הדף, חבלה באוזן ודלקת באוזן התיכונה) וליקוי שמיעה עצבי-תחושתי. מקורו של ליקוי שמיעה עצבי-תחושתי בפגיעה באברי האוזן הפנימית, בשבלול, בתאי השערה, בעצב השמע או במסילות העצביות המוליכות מעצב השמע אל המוח.

עד לפני שנים אחדות נחשבו ליקויי שמיעה עצביים-תחושתיים למצב רפואי קבוע שאין לו פתרון – אולם המצאתו המהפכנית של שתל השבלול (Cochlear Implant) הפכה את הקערה על פיה, והיא מאפשרת כיום לטפל בהצלחה אפילו במטופלים הסובלים מאובדן שמיעה מולד. שתל השבלול מורכב מחלק פנימי הכולל אלקטרודה סלילית (חלק זה מושתל בניתוח באוזן הפנימית ובעצם הטמפורלית) ומחלק חיצוני (הכולל מעבד דיבור, מיקרופון ומשדר) אותו מרכיב המטופל מחוץ לגוף, והוא מעניק למטופל תחושה של שמיעה באמצעות מתן של גירוי חשמלי ישיר לסיבי עצב השמע.

שתל השבלול מיועד למבוגרים, ילדים ותינוקות הסובלים מליקוי שמיעה עצבי-תחושתי חמור, שאינם יכולים להפיק תועלת של ממש ממכשירי שמיעה. הוא מתאים במיוחד למטופלים שיש להם מוטיבציה גבוהה ונכונות להשתתף בתוכנית חינוכית, המדגישה את התפתחות כישורי השמיעה אחרי התאמת השתל. היכולת השמיעתית אחרי הניתוח משתנה בין המושתלים השונים, והיא נעה על רצף – החל מערנות לרעשי רקע, שיפור בזיהוי הדיבור, ועד שיפור בהבנת הדיבור וביצוע הדיבור. לא ניתן לנבא מראש את מידת ההצלחה, אולם שיקום שמיעתי עקבי יגדיל את מידת ההצלחה. מטופלים שיש להם מוטיבציה ונכונות להשתתף בשיקום אודיולוגי, בדרך כלל משיגים תוצאות טובות בהרבה מאלו שאינם משתתפים בתוכניות חינוכיות שיקומיות לאחר הניתוח.

ניתוח שתל שבלול נחשב לפרוצדורה מורכבת, הדורשת מעורבות של צוות מקצועי רב-תחומי, הכולל רופאי אף אוזן גרון, רופאים מרדימים, רופאים מומחים בדימות (רנטגנולוגיים) וקלינאיות תקשורת. הניתוח נערך בהרדמה כללית ונמשך כ-3 שעות. הסיכונים הכירורגיים הקשורים בניתוח כוללים דימום, זיהום, פגיעה בעצב הפנים ונזק לאיברים סמוכים. סיכונים מאוחרים של ניתוח שבלול, כוללים תזוזה של השתל (שעלולה לחייב ניתוח נוסף), דלקת קרום המוח, ירידה בתפקוד השמיעתי.

כתבה זו אינה מהווה, בשום אופן, תחליף כלשהו להיוועצות ברופא בכל מקרה רלוונטי.