שחמת הכבד

שחמת הכבד היא מחלה קשה התוקפת חולים במחלות כבד. ניתן לטפל בה באמצעות תרופות, אך אם נגרם נזק גדול לכבד, על החולה לעבור ניתוח השתלת כבד

שחמת הכבד היא מחלה שתוקפת אנשים החולים בסוגים שונים של מחלות כבד. המחלה היא בעצם מצב מתקדם של דלקת כרונית בכבד, שבו במקום הרקמה הבריאה נוצרת צלקת. ככל שהמחלה מתקדמת עם השנים, ומספר הצלקות ממשיך להתרבות בתוך הכבד, פוחתות יכולות התפקוד של הכבד. אובדן רקמת כבד פעילה והחלפתה בצלקת שאיננה פעילה גורמת לכך שהכבד אינו יכול למלא את תפקידיו העיקריים, והחולה נמצא בסכנה וההתמודדות עם המחלה היא כלל לא פשוטה.

מטרת הרופאים המטפלים במחלות הכבד היא לטפל בדלקת בשלב שבו ניתן עדיין למנוע את התפתחות השחמת. בתחילת המחלה הכבד מסוגל עדיין לתפקד בשל הרזרבות העצומות של הכבד וכושר ההתחדשות של התאים. למעשה, הכבד הוא האיבר המוצק היחיד בגוף האדם המסוגל להתחדש. שתי תכונות אלה מאפשרות לכבד לתפקד היטב ולאורך זמן, ועל כן חלק גדול מהחולים מרגיש היטב ומתפקד למרות נוכחות השחמת.

התסמינים למחלה יכולים להתבטא בשני אופנים. תסמינים קלים ותסמינים קשים. הקלים הם עייפות, חולשה וחוסר תיאבון. הקשים יותר הם חוסר יכולת לתפקד ביומיום, ירידה במשקל, צהבת, הצטברות של נוזלים בחלל הבטן, בצקת ברגליים, דימומים ממערכת העיכול ומצבים של בלבול עד אובדן הכרה כתוצאה מהצטברות של רעלים. סיבוך נוסף של שחמת הכבד הוא התפתחות של סרטן ראשוני של הכבד. מקרה קיצוני הוא כאשר הכבד כושל והאופציה הטיפולית האפשרית היא השתלת כבד.

האבחנה של שחמת הכבד מתבצעת על ידי התמונה הקלינית המתקבלת מהחולה, ובדיקות מעבדה בהן נצפית עלייה באנזימי הכבד, ופגיעה ביכולת הכבד לסנתז חלבונים ולסנתז את גורמי הקרישה. בהדמיה באולטרסאונד ניתן להדגים כבד קטן ומגורגר. ביופסיה של הכבד שהינה בדיקה פולשנית, איננה נדרשת היום לאבחון שחמת הכבד, וניתן להשתמש ברוב המקרים בבדיקת האלסטוגרפיה שהיא פרוצדורה לא פולשנית ובבדיקת דם הנקראת פיברוטסט לצורך הערכת חומרת מחלת הכבד במקום ביופסיית הכבד.

חולה שחמת הכבד צריך לשמור על מעקב סדיר של מצב מחלתו אצל רופא המתמחה במחלות כבד. מטרות המעקב הן לעצור בזמן סיבוך שמתפתח, להתאים טיפול למצבו, וזאת על ידי הימנעות מאלכוהול, לקיחה סדירה של תרופות, והימנעות מלקיחת תרופות לא מוכרות שעלולות לפגוע בכבד.

טיפול במחלה: הצעד הראשון בטיפול בשחמת הכבד הוא סילוק הגורם. למשל, הפסקת שתיית אלכוהול מוחלטת אצל חולים בשחמת הכבד על רקע זיהם כרוני, בנגיף ההפטיטיס בי וסי יכול להביא אצל חלק מהמטופלים לנסיגת השחמת.

טיפול במיימת ובבצקת: הפחתת כמות הנוזלים שהצטברו על ידי נטילת תרופות משתנות. במקרים קשים יותר נדרש לבצע דיקור של המיימת . נעשה על ידי החדרת מחט וניקוז כמות גדולה של נוזל מחלל הבטן. לעיתים יש צורך בהחדרת מעקף מלאכותי תוך כבדי וזאת כאשר האמצעים האחרים להפחתת כמות הנוזל שהצטבר נכשלו.

במצב שהכבד כושל, הטיפול מתמקד בסיבוכים שנוצרו על רקע השחמת. הטיפול המוחלט לחולי שחמת הכבד הינו השתלת כבד. מבחינת תזונה, יש להגביל את צריכת המלח. מלח עלול להגביר את הצטברות הנוזלים ברגליים או בבטן.

מקור המידע – אתר "בית חולים שיבא".