משחקי חידוד מח

ג'נין ויסברג צילום: יגאל פרדו
ג'נין ויסברג צילום: יגאל פרדו

האגודה הישראלית לטרשת נפוצה, מאפשרת לחולים המתמודדים עם קשיים קוגניטיביים, לתרגל את המח, הזיכרון והחשיבה באמצעות משחקי מחשב מהנים. לצורך זה הושק פרויקט "חידודי מח", הכולל חמישה משחקי חשיבה דיגיטליים, מותאמים לחולי טרשת נפוצה

האגודה הישראלית לטרשת נפוצה השיקה את פרויקט "חידודי מח" – Cognigames play & train – פרויקט דיגיטלי של משחקי מסך שתכליתו תרגול היכולות הקוגניטיביות באמצעות משחק והנאה. המשחק, שהופק בתמיכת חברת התרופות BMS, נועד לתת מענה לחולים הסובלים מירידה בפעילות הקוגניטיבית. "חידודי מח" יודע להתאים את המשחקים הרצויים לפרופיל האישי של כל חולה בהתאם ליכולותיו, הקשיים וההעדפות שלו או שלה למשל ירידה במיומנויות חשיבה שונות, כגון קשב, זיכרון, הבנה, מודעות, התנהגות ותפקודי ניהול עצמי וחשיבה גבוהים כגון הפשטה, פתרון בעיות, גמישות ויצירתיות, סדר עדיפויות ועוד.

מורן רן, מייסדת ומנכל"ית חברת אטוייזור, יו"ר החטיבה לפסיכולוגיה שיקומית בהסתדרות הפסיכולוגיים בישראל, פסיכולוגית שיקומית מומחית ונוירופסיכולוגית (MA), סיפרה על הפרויקט: "כחלק מהפרויקט בנינו חמישה סיפורים אישיים. מדובר בחמישה תיאורי מקרה מייצגים של יכולות וקשיים קוגניטיביים בטרשת נפוצה. לשם יצירת תיאורי המקרה נערכה סקירת ספרות רחבה והתקבלו פידבקים מאנשי מקצוע כמו נוירולוגיים מרפאים בעיסוק ועובדים סוציאליים ומחברי האגודה. לכל סיפור התאמנו בעזרת פלטפורמה שפיתחנו, מגוון משחקים מתאימים, שמפעילים יכולות כמו קשב, זיכרון, תפקודי חשיבה. ההתאמה הייתה בין היכולות והקשיים של האדם לבין מאפייני כל משחק. המטרה שלנו הייתה להיעזר בטכנולוגיה, בחוכמת האנשים ובניסיון האישי שלהם, כדי לאפשר חוויה משחקית, נעימה, מאתגרת ומותאמת אישית".

אודות הפרויקט

כאשר תפקוד קוגניטיבי נפגע, קיימות גישות ושיטות שונות להתייחסות לנושא. השיטות הטיפוליות כוללות טיפול תרופתי וכן טיפולים ותרגולים נוספים כגון טיפול קוגניטיבי, אימון בתוכנות לתרגול קוגניטיבי, הקניית אסטרטגיות פיצוי ועקיפה ושימוש בעזרים וטכנולוגיה מסייעת. שיטות אלו מיושמות לרוב על ידי אנשי מקצוע מתחומים כגון נוירולוגיה, פסיכיאטריה, ריפוי בעיסוק ופסיכולוגיה שיקומית. בנוסף, קיימות המלצות מתחומים אחרים כגון תזונה, אורח חיים כמו למידת שפה חדשה, שמירה על שגרת יום רווית גירויים קוגניטיביים דוגמת חוגים, טיולים בטבע וכן התנסות ותרגול במשחקים בדגש קוגניטיבי. משחקי מסך שהפכו פופולריים מאוד בעשורים האחרונים, עם כניסתם של מכשירי הטלפון החכמים, הטבלתים והמחשבים, מהווים אפשרות זמינה, מעניינת ומהנה לתרגול דרך משחק.

בשנת הקורונה, שבה נאלצנו להישאר בבתים זמן ממושך, הפך הערוץ הדיגיטלי למשמעותי אף יותר. משחקים, ומשחקי מחשב ואפליקציות בפרט, היוו אמצעי להפגת בדידות ושעמום, ליצירת קשר, עניין וסקרנות ולתרגול יכולות. כל אלה, לא מהווים כמובן תחליף להתערבות טיפולית או אבחונית מקצועית, או לשימוש בתוכנות אימון קוגניטיביות. פרויקט "חידודי מוח" מציע נדבך דיגיטלי נוסף של עשייה והנאה בכך שהוא עושה שימוש בפלטפורמת אטוייזור – פלטפורמה דיגיטלית תומכת החלטה מבוססת בינה מלאכותית, המסייעת לאנשים עם מוגבלויות ולבני הגיל השלישי, לאתר פתרונות טכנולוגיים לתפקוד ביומיום בכל תחומי החיים.

ג'נין ווסברג, מנכ"ל ומנהלת שירות לחולים, האגודה הישראלית לטרשת נפוצה: "המטרה שלנו היא לספק את התמיכה והטיפול המקצועי הרב תחומי הנחוצים שיאפשרו לחולים לנהל חיים תקינים ומלאים ככל הניתן. בשנים האחרונות ובמיוחד בשנה האחרונה שבה חולים רבים היו מרותקים לביתם הערוץ הדיגיטלי הפך למשמעותי מאוד. משחקים, משחקי מחשב ואפליקציות היוו אמצעי להפגת בדידות, יצירת קשר, עניין, סקרנות ותירגול יכולות. לאור זאת, האגודה יזמה את הפרוייקט 'חידודי מוח' המציע נדבק דיגיטלי נוסף של עשיה, משחק והנאה. כמובן, שפרויקט זה אינו מהווה תחליף להתערבות טיפולית או אבחונית מקצועית, או לשימוש בתוכנות אימון קוגניטיביות. פרויקט חידודי מוח מוצע לקהילת חולי הטרשת הנפוצה בישראל, בעברית ובאנגלית, ובקרוב גם בשפה הערבית. אמנם משחקים דיגיטליים קיימים אך מעולם לא נעשה פרויקט המקשר ומתאר את הבעיות הקוגניטיביות השונות עם האפשרות להתאמה אישית. האגודה היא חברה בארגון הבינלאומי לעמותות טרשת נפוצה והפרויקט "חידודי מוח" יופץ על ידי הפדרציה לכל האגודות לטרשת נפוצה ברחבי העולם".

אודות המחלה

טרשת נפוצה היא מחלה כרונית המובילה לנזק במערכת העצבים המרכזית. כתוצאה ממוקדי דלקת הגורמים להרס מעטפת המיאלין (רקמה שומנית העוטפת את סיבי העצב) נוצרת רקמה צלקתית ואיבוד (נוון) של תאי עצב הפוגעים לאורך זמן בתפקוד התקין של מערכת העצבים. הטרשת הנפוצה מתפרצת לרוב במפתיע בשנות הבגרות המוקדמות (לרוב בגילים 18 עד 40) ופוגעת בנשים בתדירות גבוהה פי שלושה מאשר בגברים. בישראל חיים כ-8,000 חולים במחלה.

הפגיעה במיאלין מתבטאת בפגיעה בהעברת זרמים חשמליים המקשה על תפקוד תקין של המוח, ומשפיעה על תפקוד הגוף כולו. תהליך זה גורם לפגיעה באיברים שונים, לרוב בחוט השדרה, המוח ועצב הראיה. למחלה יש מגוון רחב של תסמינים, ביניהם ראייה מטושטשת, קשיים בהליכה, סחרחורות וחולשת שרירים. ההתקפים החוזרים ונשנים של טרשת נפוצה עלולים להוביל לנכויות שונות.

לקישור לפרויקט הקליקו כאן.