קלינאית התקשורת הראשית אלינה ביחובסקי צילום: שיבא

אלינה ביחובסקי, קלינאית התקשורת הראשית בבית החולים השיקומי של שיבא, דור שלישי במקצוע, מסבירה מדוע יש מחסור בקלינאי תקשורת בישראל. בימים אלה מצויין ברחבי העולם חודש קלינאות התקשורת הבינלאומי

בימים אלה מצויין ברחבי העולם חודש המודעות הבינלאומי להפרעות בתקשורת, המטופלות על ידי קלינאי תקשורת. קלינאות תקשורת היא תחום טיפול פרא-רפואי העוסק בהתמודדות עם לקויות תקשורת הפוגעות ביכולתו של האדם להבין אחרים או להביע את עצמו באופן ברור.

רוב הציבור, נחשף למקצוע קלינאות תקשורת, בהיבט של שיפור הגייה אצל ילדים. אבל מדובר בתחום טיפולי רחב. קלינאי תקשורת מטפלים בבעיות בתחום השמיעה, בבעיות בהגייה, בגמגום, במטופלים ללא שפה מילולית הדורשים אמצי תקשורת חלופי, כאשר לעיתים הבעיה התקשורתית היא רק קצה הקרחון של בעיה רגשית או של בעיה פיזית כמו פגם מבני בחך או בלשון. בנוסף מטפלים הקלינאים במטופלים אחרי טראומת ראש, שבץ מוחי ומטופלים אחרי תקופת הנשמה ארוכה. למרות טווח הטיפולים הרחב בתחום, בישראל קיים מזה שנים רבות מחסור חמור בקלינאי תקשורת.

"אמא שלי, אמא של אמא שלי, ואני, כולנו קלינאיות תקשורת", מספרת אלינה ביחובסקי, קלינאית התקשורת הראשית בבית החולים השיקומי במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "כולנו בחרנו לעזור לאנשים וכולנו מצאנו בקלינאות תקשורת את הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. אנחנו עוזרות לאנשים לחזור לתקשר, להביע את עצמם ולהרגיש אנושיים. זה סיפוק אדיר!".

בוחובסקי (42), תושבת רמת גן, עובדת כבר 16 שנה בבית החולים השיקומי של שיבא. בימים אלו היא עובדת על הדוקטורט שלה בחקר האפזיה. אפזיה היא הפרעת שפה, הנגרמת כתוצאה מנזק מוחי. היא עלולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה באחד או יותר מארבעת ערוצי השפה – דיבור, הבנה, קריאה וכתיבה – בקרב אנשים דו לשוניים.

על המטופלים שלה נימנה לאחרונה אפיק סויסה, חולה הקורונה הקשה הצעיר ביותר, ששוחרר מבית חולים איכילוב לפני פחות משבועיים והגיע למרכז השיקומי בשיבא. "אפיק, המחלים מקורונה, הגיע אלינו לשיקום. צריך להבין שההנשמה נעשית באמצאות טובוס, שזה צינור המוחדר דרך מיתרי הקול אל קנה הנשימה. אם החולה לא מצליח לנשום, השלב הבא הוא החדרת טרכאוסטום (פיום קנה), ליצירת נתיב אוויר עוקף. בנוסף המטופל לא אוכל, אלא מקבל מזון דרך הזונדה, וגם לא מדבר במצב כזה. אחרי תקופה ארוכה של הנשמה, המטופל צריך לעבור שיקום כדי לחזור לדבר ולאכול, יכולות שנפגעות כתוצאה מהנשמה. בזכות מכשיר הדיבורית, והעבודה שלנו איתו, אפיק אכן חזר במהרה לדבר ולאכול. הוא חלם על האוכל של אמא שלו, ושמחתי שהיה לי חלק משמעותי בהגשמת החלום. כמובן הטיפול אינו ייחודי לחולי קורונה, אלא לכל מי שהונשם תקופה ארוכה".

למחלימי קורונה יש קושי ייחודי?

"שמנו לב שאיכות הקול של מטופלי קורונה היא נמוכה יותר, ביחס למונשמים שלא חלו בקורונה, כלומר הם סובלים יותר מצרידות. אפילו חולי קורונה שלא הונשמו, סובלים מאיכות קול ירודה. הבחנו אצלם גם ביובש בריריות שעל מיתרי הקול, גם הפה הלשון והשפתיים אצלם יותר יבשות. אנחנו שוקלים לערוך מחקר בנושא. לבחון אם אכן מה שאנחנו רואים, זה יותר מתחושת בטן, ואם כן לברר מה הן הסיבות לכך".

אלינה ביחובסקי צילום: בית החולים השיקומי בשיבא

מדוע יש כל כך מעט קלינאי תקשורת בארץ?

"אני חושבת שלא באמת מכירים את המורכבות של המקצוע ואין לו יחסי ציבור. אנשים חושבים שאנחנו מטפלים רק בילדים, עושים בדיקות שמיעה ומשקמים שמיעה. בנוסף לכך, דרישות תנאי הקבלה ללימודים גבוהות, בעוד שהשכר במגזר הציבורי לא גבוה ומאלץ אותנו לעבוד גם בחוץ. כל התנאים האלו יחד הופכים את המקצוע לפחות מושך עבור הצעירים".

למה את בחרת במקצוע הזה?

"האמת לא בחרתי. עוד כשהיינו ברוסיה, כשהייתי בת 17, אמא שלי, שהייתה כמו אמא שלה לפניה, קלינאית תקשורת ומורה לחינוך מיוחד, אמרה לי שזה מקצוע נפלא ושזה מה שאני צריכה ללמוד. לא התווכחתי איתה. היום כמובן אני מודה לה על זה ושמחה על כך. אני לא יכולה לדמיין את עצמי עוסקת במקצוע אחר".