טיפול תרופתי נוגד דחיה למושתלים
אתגר מרכזי בהשתלת איברים הוא איך למנוע את דחיית השתל, שמתרחשת כשמערכת החיסון של החולה מזהה את האיבר המושתל כגורם זר, ותוקפת אותו. השתלת איברים אפשרית בזכות התפתחות בטיפול התרופתי נוגד הדחייה
השתלת איברים אפשרית כיום בעיקר בזכות התפתחות הטיפול התרופתי נוגד הדחייה. מערכת החיסון, הגורמת לדחיית איברים מושתלים, משמשת גם להגנה מפני זיהומים וגידולים ממאירים. דיכויה באמצעות הטיפול התרופתי נוגד הדחייה, גורר עלייה בשכיחותם ובחומרתם של זיהומים, שעלולים להיות קשורים לניתוח עצמו ולדיכוי המערכת החיסונית. הפגיעה במערכת החיסונית היא החשש הגדול ביותר בחודשים הראשונים שלאחר ההשתלה.
בכל תהליך של השתלת איבר יש חוסר התאמה כלשהו, העלול לגרום לדחיית האיבר. אחד האתגרים המרכזיים בתחום השתלת האיברים הוא איך למנוע את דחיית השתל, שמתרחשת כשמערכת החיסון של החולה מזהה את האיבר המושתל כגורם זר, ותוקפת אותו. על מנת להילחם בדחיית השתל, החולים מקבלים תרופות שמעכבות את פעילות מערכת החיסון בזמן ההשתלה ואחריה, ועל פי רוב הם זקוקים לתרופות שמונעות את הדחייה לשארית חייהם.
בעיית הדחיה מחייבת ליווי צמוד של מומחה למחלות זיהומיות לאורך כל השלבים, החל מההכנה להשתלה וכלה בתקופה שאחריה. כבר לפני ההשתלה יש צורך באיסוף מידע מהימן על היסטוריית המחלות הזיהומיות מהן סבל החולה. המושתל יעבור טיפול למניעת זיהומים ויראליים. משך הטיפול המונע, תלוי בסוג הזיהום ובמצב המערכת החיסונית שלו. בנוסף, כל מושתל נמצא בקשר שוטף והדוק עם המחלקה להשתלות, וכאשר מתעורר חשד למחלה זיהומית הוא נבדק על ידי רופא מומחה לזיהומים ומטופל בהתאם.
קיימות תרופות נוגדות דחייה, הפועלות בשלבי ההפעלה השונים של תאי ה טי, ומונעות את זיהוי השתל כגוף זר, ולפיכך מונעות מהגוף להעמיד תגובה חיסונית נגדו. בדרך זו, אמנם נגרמת פגיעה גם בתפקידים נוספים של מערכת החיסון, אך לא מדובר בפגיעה כללית שמשתקת את המערכת החיסונית לחלוטין.
התרופות מונעות הדחייה עלולות לגרום לתופעות לוואי ולסיבוכים בדרגות חומרה שונות והן עלולות להזיק לחולה. לכן חשוב להיות במעקב קבוע ובתדירות גבוהה עם הצוות המטפל. אחד המדדים החשובים ביותר להצלחת השתלת האיברים הוא, באופן טבעי, אריכות חיי החולה ושיפור איכות החיים שלו.
מקור המידע – אתר "בית החולים איכילוב", אתר חברת התרופות "טבע".