צריבה בגיבוי אקמו

פרופ׳ קובי ג׳ורג׳ צילום: קפלן
פרופ׳ קובי ג׳ורג׳ צילום: קפלן

מטופל, שהגיע לבית החולים קפלן עם אי ספיקת לב והפרעות קצב קשות, והיה חשש שלבו לא ישרוד את הצנתור, טופל בצריבה (אבלציה) בסיוע מכשיר אקמו שהחליף את הלב בעת ההליך הרפואי

מכשיר האקמו, הובא למרכז הרפואי קפלן ברחובות כחלק מההיערכות לטיפול בחולי קורונה, הציל השבוע את ליבו של מטופל בן 60 עם הפרעות קצב קשות. האקמו סייע לטיפול בהפרעות הקצב באמצעות טיפול בצריבה (אבלציה). הטיפול בוצע בפעולה משולבת של מומחים במחלקת הקרדיולוגיה של בית החולים קפלן, אשר אומרים: “ללא מכשיר האקמו, ליבו של המטופל לא היה שורד את ההליך”.

בחודשים האחרונים עלה לכותרות מכשיר האקמו בשל השימוש שנעשה בו לטיפול בחולי קורונה. כחלק מההיערכות של בית החולים קפלן לטיפול בחולי קורונה, הובאו לבית החולים מכשירי אקמו. השימוש הראשון שנעשה בהם השבוע (יום ראשון 22.11.2020) במכשיר במסגרת בית החולים היה דווקא להצלת ליבו של א’, חולה לב בן 60 מהיישוב בני עייש. א’ עבר אירוע לבבי לפני 24 שנים. מאז ועד היום, הוא עבר מספר פרוצדורות רפואיות, כפי שהוא מספר: “בשנת 1996 עברתי צנתור בעקבות אירוע לבבי. מאז הייתי מגיע לבתי חולים, כל פעם בגלל סיבה כזו או אחרת. עברתי עד כה ניתוח מעקפים, החלפת מסתם, השתלת קוצב רגיל, ולבסוף, לאחר מספר שנים הוחלט להתקין לי דפיברילטור”.

א’, אשר סובל מבעיות בקצב הלב, הסתובב עם הדפיברילטור בגופו במשך כשלוש שנים, עד לפני כארבעה שבועות. “פתאום באמצע היום, קיבלתי מכות חשמל”, מספר א’. הדפיברילטור נכנס לפעולה בעקבות זיהוי של אי סדירות בקצב הלב. “במשך כשלושה שבועות הרגשתי מכות חשמל שלוש פעמים, ממש פתאום, ולכן הגעתי למרכז הרפואי קפלן”.

צוות של מומחים בתחום הקרדיולוגיה בהובלתו של פרופ’ קובי ג’ורג’, מנהל מחלקת קרדיולוגיה במרכז הרפואי קפלן, החליט לבצע בו הליך של אבלציה, טיפול בהפרעת קצב באמצעות צריבה. “המטופל הגיע כשהוא סובל מאי ספיקת לב קשה וצלקות מרובות, והיה צורך בפעולה מורכבת למדי, אבל ליבו היה חלש מאוד לאור המעמסה שספג לאורך השנים”, מסביר פרופ’ ג’ורג’. “החלטנו לעשות שימוש בניווט תלת מימדי בתוך הלב. ההליך כולו לוקח כ-3-4 שעות, ומשום שהלב של המטופל היה חלש מידי, חששנו שלא ישרוד את ההליך. לכן, הוחלט לעשות שימוש במכונת אקמו. ובאמת, בעבודה משולבת של אלקטרופיזיולוגים, מרדימים, כירורג לב, מצנתרים ואנשי הצוות בחדר הצנתורים, הצלחנו לבצע את ההליך תוך שימוש באקמו”.

פרופ’ משה סוויסה, מנהל היחידה לאלקטרופיזיולוגיה במרכז הרפואי קפלן, מוסיף: “האבלציה בוצעה על ידי צוות היחידה לאלקטרופיזיולוגיה, ואכן, כפי שהערכנו מראש, במהלך הפעולה היה צורך בשימוש במערכת האקמו, שאפשרה את ביצוע פעולת המיפוי והאבלציה בהצלחה”.

פרופ’ קובי ג’ורג’ מסכם: “בשלב הראשון הוכנס האקמו לפעולה, אשר החליף את פעולתם של הלב והריאה, ואפשר לבצע את האבלציה, תוך שימוש בתלת מימד והדמיה של הלב. עם סיום ההליך הצלחנו לגמול את המטופל מהאקמו, והוא הועבר להמשך טיפול ומעקב בטיפול נמרץ לב”.