שבץ מוחי, קריטי לדעת

פרופ' רונן לקר. צילום: הדסה
פרופ' רונן לקר. צילום: הדסה

טור אישי מאת פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לשבץ מוחי בבית החולים הדסה, וראש הצוות לכתיבת ההנחיות לשנת 2021 לטיפול בשבץ מוחי בישראל

"אם התכוונתם לדלג על הכתבה בשל הכותרת המעט מלחיצה – עצרו! מה שאני עומד להסביר לכם יכול להציל חיים. שמי פרופ' רונן לקר, ואני מנהל היחידה לטיפול בשבץ מוחי בהדסה. בשבוע החולף צויין ברחבי העולם יום המודעות הבינלאומי לשבץ מוחי. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-18,000 מקרים חדשים של שבץ מוחי".

"שבץ מוחי יכול להיגרם מהפרעה פתאומית באספקת הדם לרקמת המוח כתוצאה מחסימה, או מהיצרות בכלי דם בצוואר או במוח עצמו (90% מהמקרים) או מדימום במוח (כ10% מהמקרים). שבץ מוחי גורם לנזק נוירולוגי פתאומי ומתבטא באופן שונה בין בני אדם, מאחר ומקום הפגיעה במוח משתנה, והוא זה שקובע את אופי התסמינים ואת גודל הפגיעה".

"ישנם גורמים שונים הגורמים לשבץ, כמו הפרעה בקצב הלב או במבנה הלב הגורמים לתסחיף; היצרות של העורקים הגדולים בשל טרשת עורקים; מחלה של כלי הדם הקטנים במוח בגלל יתר לחץ דם וסוכרת; הפרעות בקרישת הדם ועוד סיבות שונות; ועוד – ובשל כך גם הטיפול בכל מטופל הוא שונה".

"יחידת השבץ המוחי אצלנו, במרכז הרפואי הדסה, היא בין הוותיקות בארץ ובעלת ניסיון עשיר ורב שנים בטיפול. אנו עושים שימוש בטכנולוגיות החדישות ביותר לאבחון שבץ, ביניהן מערכת הדמיה מתקדמת ביותר, המשתמשת בבינה מלאכותית, ומדווחת בזמן אמת לרופאי השבץ על קיומו של מטופל שעובר אירוע וזקוק לטיפול מהיר. כול זאת, כמובן, בשיתוף עם מומחי הרדיולוגיה. כך אנו משפרים באופן משמעותי את סיכויי ההחלמה והשיקום".

"למה זה חשוב? כי שבץ מתחיל כמעט תמיד באופן פתאומי וחד, המתבטא בתסמינים נוירולוגים מוקדיים כמו חולשה; או שיתוק של פלג גוף אחד; התעקמות של חצי פני;, הפרעת שפה כמו החלפת אותיות או אי יכולת למצוא מילים מתאימות, עד כדי אילמות; הפרעת דיבור כמו דיבור לא רהוט; הפרעות שיווי משק; ראיה לא ברורה וכיו"ב. כאשר מטופל מגיע עם אחד מהתסמינים הללו אלינו, לבית החולים, עלינו לפעול במהירות מרבית מאחר וזיהוי האירוע המוחי ומתן הטיפול הנכון בזמן הקצר ביותר הוא משמעותי!".

"מקרי השבץ מאוד שונים זה מזה, לכן לכל אחד מהם ינתן הטיפול האקוטי השונה. חלק מהמטופלים יקבלו טיפול תרופתי דרך הווריד להמסת הקריש; חלק מהמטופלים יעבור צנתור מוחי; וחלק מהמטופלים לא יתאימו לאף טיפול מסיבות שונות, כאשר הסיבה העיקרית לכך היא לצערנו הגעה מאוחרת לחדר מיון. בשלב הבא ,לאחר הטיפול, אנו מבררים מה הסיבה לאירוע ואז מרכזים את מירב המשאבים שלנו במניעת האירוע הבא. לכן – גם הטיפול המניעתי שונה ממטופל למטופל, ומותאם לסיבה ממנה נגרם השבץ.

"שימו לב, עשרה אחוז ממקרי השבץ הם תוצאה של אירוע מוחי חולף, באופן שכלי הדם החסום נפתח מהר לפני שיש נזק בלתי הפיך. למרות זאת, במרבית המקרים נדרשת התערבות רפואית על מנת למנוע אירוע קשה יותר, שעלול להתרחש בימים שלאחר האירוע החולף. לכן, אל תטעו! כל אדם המפתח סימנים לשבץ, כמו שתואר מעלה, חייב להגיע לבית החולים מייד".

"צוות יחידת השבץ בהדסה מוביל מחקרים בינלאומיים וישראלים לקידום המדע ופיתוח הטיפול בחולי שבץ. אנו גם שמים דגש נכבד על חינוך רפואי ומסמיכים עמיתים מבתי חולים בארץ ובחו"ל בתחום השבץ ומאוד גאים בכך".

הכותב הוא פרופ' רונן לקר, מנהל היחידה לשבץ מוחי במרכז הרפואי הדסה וראש הצוות לכתיבת ההנחיות לשנת 2021 לטיפול בשבץ מוחי בישראל, מטעם האיגוד הנוירולוגי והחברה הישראלית לשבץ מוחי.