סיירת ביטון שוורצמן

ד
ד"ר איציק ביטון והמטופל מידן שוורצמן. צילום: הדסה

בזכות פוסט בפייסבוק, שפרסם קרדיולוג מומחה מבית החולים הדסה, ד"ר איציק ביטון, קיבל לוחם שייטת 13 לשעבר, מידן שוורצמן, את חייו בחזרה

מידן שוורצמן, ספורטאי ויוצא שייטת 13, לא האמין כשרופאיו בישרו לו ביום בהיר אחד שיאלץ להיות תלוי כל חייו בקוצב לב. רגע לפני שחייו התהפכו, הוא נחשף לפוסט בפייסבוק של ד"ר איציק ביטון, קרדיולוג מהמרכז הרפואי הדסה, אשר בזכות טכנולוגיה מתקדמת של בינה מלאכותית הציל את חייו

מידן שוורצמן, בן 41 מיהוד, עסק כל חייו בספורט. הלוחם יוצא שייטת 13 לא הרגיש שהוא זקוק למנוחה כלשהי, ובעיות בריאות היו רחוקות לחלוטין מסדר יומו. שלוש שנים לאחר שהשתחרר מהשירות הצבאי האינטנסיבי, בעת שנרשם לחדר כושר, התבקש לבצע בדיקות מקיפות שגרתיות.

התוצאה של בדיקת א.ק.ג – הבודקת את פעילות הלב הייתה חריגה ביותר ואז ברגע אחד השתנו חייו. "זה תפס אותי ממש באמצע החיים" מספר מידן, "אחרי שירות קרבי שבמהלכו עברתי את כל הבדיקות הנדרשות באופן תקופתי והכל היה מצוין. במהלך בדיקת ה-א.ק.ג שאלה אותי האחות בדאגה אם אני מרגיש טוב. לא הבנתי במה מדובר, עניתי שהכל מרגיש לי כרגיל ולפתע היא קראה לרופא ועדכנה שמשהו לא תקין ותוך דקות ספורות כבר הייתי על אמבולנס בדרך לבית חולים.

מאותו הרגע, קיבלו החיים תפנית. הרגשתי על רכבת הרים. הגעתי לבית חולים במרכז הארץ עם הפרעה משמעותית בקצב הלב ופה התחיל המסע של חיי. "עברתי בדיקות מקיפות ונאמר לי שאני מאוד צעיר וכנראה שהבדיקה הלא תקינה העידה על מצב נקודתי וחולף, קיבלתי כדורים שונים לייצוב קצב הלב ושחוררתי הביתה. לאחר מספר חודשים התחלתי להרגיש מאוד לא טוב, סבלתי מקוצר נשימה, דופק מהיר, וסחרחורות והכדורים לא עזרו. החליטו להשתיל לי מכשיר שינטר באופן קבוע את קצב הלב ואחרי זמן קצר הבחינו בהפרעת קצב ונאמר לי שעלי לעבור אבלציה ראשונה – טיפול בהפרעות קצב באמצעות צריבה".

והמסע, כאמור, רק החל. "לאחר שנתיים התחלתי שוב להתעלף ולאבד הכרה, הגעתי לבית חולים אחר במרכז הארץ שם נאמר לי שמה שאני מרגיש זה פסיכולוגי. לא האמנתי לאבחנה כי הרגשתי שמשהו לא בסדר, והמשכתי להילחם כדי להבין מה קורה לי. עברתי מרופא לרופא בערים שונות. עברתי בדיקה נוספת וכשחזרתי לרופא הוא היה המום ובישר לי שאני זקוק בדחיפות לקוצב לב – הייתי רק בן 33! לצערי כלום לא פתר את הבעיה שהייתה לי, גם לא הקוצב. עברתי לבית חולים אחר במרכז לקבל עוד חוות דעת, שם עברתי שוב צנתור, שוב ראו הפרעה בקצב ונאמר לי באופן חד משמעי שאין ברירה ושאני צריך לעבור אבלציה של ה AV NODE, שזה בעצם אומר שהלב שלי יתמך רק על ידי קוצב לכל החיים. בלית ברירה הסכמתי כי לא חשבתי שיש פתרון אחר שיעזור לי".

מידן שוורצמן ממשיך: "ממש רגע לפני הפרוצדורה, שהייתה משנה את חיי לחלוטין, קראתי פוסט בפייסבוק, אותו כתב ד"ר איציק ביטון, קרדיולוג בכיר במערך הלב בהדסה, בו סיפר על הפרעות בקצב לב ודרכים בהן הוא מתמודד איתן. חשבתי לעצמי שאין לי מה להפסיד וכתבתי לו הודעה בה תארתי את המצב שלי. ד"ר ביטון להפתעתי ענה לי די מהר, הוא שאל שאלות מדוייקות שונות וביקש אגיע אליו להדסה בעוד יומיים. שם פגשתי את האיש שהציל אותי, אדם מדהים וצנוע שרק רצה לעזור לי".

ד"ר ביטון: "מידן הגיע אלי כשהוא כבר ממש אובד עצות", ממש רגע לפני פרוצדורה שהייתה משנה לו את כל החיים. הוא סבל מהפרעת קצב חריגה בלב והשתילו לו קוצב על מנת שישמש גיבוי במידה וקצב הלב יהיה איטי מדי, הוא נטל מינונים גבוהים של שלוש תרופות על מנת לשלוט בהפרעת קצב החריגה שהייתה לו, וכעת גם עמד לפני צריבה של ה- AV NODE – אשר משמעה צריבה של מערכת ההולכה הטבעית של הלב והוא יהיה תלוי רק בקוצב. זוהי בשורה מאוד קשה לבחור כל כך צעיר, בעלת השלכות רבות שהיו משנות את כל אופי חייו. העניין המהותי הוא שבכל בתי החולים אליהם הגיע מידן, לא הצליחו למפות במדויק מהיכן מגיעה הפרעת קצב ממנה סבל במדויק, ולכן כל הפרוצדורות שנעשו לו לא הועילו".

הרופא מהדסה עין כרם זיהה אצל מידן מאיפה מגיעות במדויק ההפרעות קצב. "היינו צריכים לחשוב מחוץ לקופסא", מתאר ד"ר ביטון. "במרכז הרפואי הדסה אנו מבצעים מחקר ניסיוני מאוד מתקדם, במסגרתו אנו משתמשים באלגוריתם של בינה מלאכותית שתפקידה הוא לנתח בדיקות של המטופל – ולהוביל אותנו במדויק למקור הפרעות קצב למטופלים. ידענו שהמקרה של מידן הוא בדיוק המקרה שהמערכת הזו נועדה לו. הכנסנו למערכת, בדיקות שונות של מידן מתקופות שונות, ניתחנו נתונים וגילינו שמקור הבעיה מגיע מאזור הסינוס בלב ולא מהעלייה השמאלית כפי שחשבו בכל בתי החולים האחרים".

ד"ר ביטון: "עמדנו בפני אתגר. לא רצינו לצרוב את כל האזור, למרות שזהו ההליך המקובל שנשעה בדרך כלל בבתי חולים אך גם גורר השלכות, והעדפנו ממש לרדת לעומק ולהגיע למיקום המדויק של הבעיה. מכאן הדרך הייתה קצרה. מידן קיבל תרופה שמגבירה את הדופק ויכולה למפות לנו בדיוק את האזור הבעייתי בתוך הסינוס. הכנסנו את מידן לפרוצדורה ובעזרת התרופה ביצענו לו מיפוי של אזור הסינוס וצרבנו רק את האזורים הבעייתיים ובכך שימרנו למידן את מערכת ההולכה הטבעית של הגוף ויותר מכך – הוא לא נזקק יותר לקוצב. הפרעת הקצב אצלו חלפה לגמרי והפסקנו לו את כל התרופות. מידן חזר לחיים".

"ד"ר ביטון הציל אותי", מסכם מידן בהתרגשות. "החיים שלי לא היו חיים. מבחור ספורטיבי נמרץ הגעתי למצב שאני לא מצליח לעבוד ולא לנהל שגרה. הפחד שיקרה לך משהו כל רגע, זה ממש לא חיים. שמחתי להגיע למקום שחושב מחוץ לקופסא, שיש לו טכנולוגיה מתקדמת והוא רואה דברים בצורה אחרת ומנסה דברים שונים.
היום חזרתי להתאמן, חזרתי לעבוד, אני לא מפחד יותר! אני משחק ורץ עם הילדים שלי ובכל יום מחדש חוגג את העובדה שהצילו לי את החיים".

ד"ר ביטון מסכם: "אני תמיד אומר לא להרים ידיים ולא לרוץ לפרוצדורות קיצוניות שמשליכות על החיים בעתיד. כמעט שליש מהאוכלוסייה סובלת מהפרעות בקצב הלב, ישנם המון מטופלים שאיבדו את שגרת החיים שלהם בשל כך ואני קורא לכולם לא לותר. הטכנולוגיה השתנתה, התקדמה מאוד ויש המון אפשרויות לאבחון וטיפול. יש אנשים שחיים עם הפרעת קצב המון שנים ובטוחים שזו גזרת גורל, ואני שמח לומר להם שזו לא – ואנחנו יכולים לעזור להם".