הכול בידיו

SHETBON
SHETBON

דביר דמרי כמעט איבד את ידו כאשר סירת מנוע פגעה בו בכינרת. בבית החולים הדסה נלחמו על היד והצילו אותה מקטיעה. שנה לאחר מכן, הוא טס לארה"ב, כדי לעמוד בראש משלחת לחילוץ לכודים

דביר דמרי בן ה-36 מהישוב אפרת, מנכ"ל קרן השקעות ומתנדב במד"א ירושלים, עבר לפני כשנה חוויה מטלטלת ביותר אשר כמעט וקטעה את מהלך חייו. בעת חופשה משפחתית בכינרת יצא לשחייה כשלפתע פגעה בו סירת מנוע בעוצמה רבה ופצעה אותו קשה.דביר פונה לבית חולים בצפון, כשהוא מורדם ומונשם, שם נאמר למשפחתו שיש לקטוע את ידו קטיעה מלאה מאחר וסבל מפציעות נרחבות.

בני משפחתו של דביר סרבו לקבל את הבשורה והעבירו אותו במהירות לבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, שם טיפל בו ד"ר אריה שטבון, מומחה בכיר בכירורגית כף היד שהובהל מביתו כדי להציל את היד הפצועה. כנגד כל הסיכויים – הצליח הרופא, בניתוחים מורכבים ובהשתתפות צוות נרחב של מומחים לכלי דם, הרדמה, דימות, וצוות חדר הניתוח ולבסוף גם צוות השיקום, להציל את ידו של דביר. שנה לאחר הפציעה סגר דביר מעגל ועמד בראש משלחת שטסה למיאמי לסייע בחילוץ לכודים מבניין מגורים שקרס בפלורידה.

ד"ר אריה שטבון משחזר: "זה היה ביום שישי בערב. קיבלתי טלפון בהול ונמסר לי שמפנים אלינו להדסה עין כרם בחור צעיר שנחבל מפרופלור של סירה בכינרת וסובל מפציעה קשה מאוד. מיד עזבתי את ארוחת השבת עם משפחתי ומיהרתי לבית החולים. עם הגעתי קיבלתי תמונת מצב מאוד קשה. ידו של דביר הייתה פצועה באורח חמור, עם מספר שברים פתוחים בכל חלקי היד וכף היד. בנוסף המון כלי דם פתוחים, ופגיעה משמעותית בעצבים ובשרירים. למרות שהמקרה היה מאוד מסובך והפציעות היו מאוד קשות, ידעתי שאני לא יכול לוותר בלי מלחמה, ואני חייב לנסות להציל לו את היד".

כיצד התנהל הניתוח?

"בעזרת צוות רחב ניתחתי את דביר במשך שבע שעות. ראשית ביצענו הטריה לפצע על מנת שלא יתפתח זיהום ויהרוס לנו את כל הסיכויים להציל את היד. מטרת ההטריה היא לסלק חומרים זרים, רקמה פגועה או נמק ולהגיע לשוליים נקיים ובריאים כדי לאפשר לגוף להחלים. במקרה של דביר אחד האתגרים בטיפול בו היה עוד בשלב ההטריה – הפצעים היו מאוד מלוכלכים בשל אופי הפציעה – מים מזוהמים, חול, ופרופלור סירה. לאחר שהתגברנו על החלק הזה, ביצעתי קיבוע חיצוני ופנימי ליד והמשכתי בתיקון כלי הדם הפגועים בעזרת טכניקות מיקרו כירורגיות ובסוף תיקון של העצבים".

יד המקרה. צילום: הדסה

מה כלל הטיפול שלאחר הניתוח?

"כחודש לאחר הניתוח הראשון, וידאנו שלא מתפתח זיהום ביד והשלמנו את התיקון בעזרת השתלת עצם באורך 15 ס"מ ופרוצדורות כירורגיות נוספות. מדובר באתגר של ממש, לפעמים יותר קל לחבר יד קטועה, מאשר להציל את היד שהיא במצב תלוש של בין לבין, כמו במקרה של דביר".

ואחר כך שיקום?

"כבר במקביל לניתוחים, דביר טופל כל העת במחלקת שיקום יום בהדסה הר הצופים, שם התחוללו ממש פלאים בשיתוף הפעולה שבינו לבין הצוות, אשר מנוסה מאוד בהשבת היכולות למטופלים, גם לאחר הניתוחים הקשים ביותר. בזכות האנרגיה החיובית של דביר, שיתוף הפעולה והרצון הגבוה שלו לחזור לתפקד כמו בעבר, ונחישות צוות השיקום שטיפל בו יום יום, הוא הצליח להגיע לרמת תפקוד יוצאת מן הכלל כך שלא ניתן להבחין במה שעבר עליו. לא תמיד אנחנו רואים שיקום מלא בפציעות קשות כאלה, אך השילוב של מקצועיות והבנה לעומק של המצב מצד המטפלים, עם מטופל שלא מוותר לעצמו בשום שלב, הביא לתוצאות מדהימות".

דמיר דמרי מסכם: "קיבלתי מעטפת מלאה מאנשי מקצוע מצוינים והיום אני מתפקד רגיל לגמרי, חזרתי לעבוד, חזרתי לנהוג ולהתנדב. אני מלא הערכה והכרת תודה לד"ר שטבון ולצוות השיקום שלא ויתר לי. הדרך לכריתה של היד הייתה מהירה וקלה, והייתה משנה את חיי לחלוטין. אבל הצוות בהדסה לא ויתר, נלחם למרות שידע שהסיכויים לא לטובתי, והנה ניסים קורים. שנה בדיוק אחרי התאונה המחרידה שעברתי, סגרתי מעגל ועמדתי בראש משלחת 'הצלה ללא גבולות', לסיוע בחילוץ לכודים בבניין מגורים שקרס בארה"ב. ממצב שבו חיי היו משתנים לחלוטין, הצלחתי להתגבר ולסייע לשנות חייהם של אחרים".