טיפול חדש בסרטן השחלה

פרופ' ברנרד לרר. צילום: לטרגט כנסים
פרופ' ברנרד לרר. צילום: לטרגט כנסים

טיפול חדשני שפיתחו חוקרים מבתי החולים הדסה ומאיר, יחד עם עמיתם מהמכון הלאומי למדע בהודו, הראה יעילות גבוהה בניסויים לטיפול בסרטן השחלה הקטלני

טיפול חדשני שפיתחו חוקרים מהמרכזים הרפואיים הדסה בירושלים, ומאיר בכפר סבא, יחד עם עמיתם מהמכון הלאומי למדע בהודו, הראה יעילות גבוהה בניסויים במודלים של סרטן השחלה. הטיפול מבוסס על סדרת מולקולות קטנות, החוסמות אנזים ייחודי הנקרא DIO3, שפותחו על ידי פרופ' ברנרד לרר, פרופ' לפסיכיאטריה וחוקר במעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית של המרכז הרפואי הדסה; ד"ר צורי ליפשיץ, מהמעבדה לפסיכיאטריה ביולוגית בהדסה; ופרופ' גובינדסמי מוגש, מהמכון הלאומי למדע בהודו. במקור פותחו המולקולות כטיפול חדש לדיכאון. רק לאחר מכן גילו החוקרים את הפוטנציאל החשוב שלהן בטיפול בסרטן.

המחקר, שעשוי להביא לפריצת דרך בטיפול בסרטן השחלה, נעשה בהובלתם של פרופ' אסנת אשור פביאן, מנהלת המעבדה למחקר אונקולוגי יישומי במכון ההמטולוגי בבית החולים מאיר, בשיתוף עם המעבדה של פרופ' ברנרד לרר בבית החולים הדסה. פרופ' לרר משמש גם כמנהל הדסה BrainLabs – מרכז הידע לחקר מחלות מוח בבית החולים.

פרופ' אסנת אשור פביאן. צילום: מאיר

החוקרים הציגו את תגליתם במאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי המוביל ONCOGENE, מקבוצת Nature, ובו הודיעו כי לראשונה נמצאה דרך לחסום את האנזים DIO3 המעורב בהתקדמות סרטן השחלה: "במחקר שבוצע עד כה, המהווה את השלב הראשון בתהליך פיתוח תרופה לשימוש בבני אדם, ביססנו יעילות גבוהה במודלים תאיים של סרטן השחלה ובחיות מעבדה ואף אישרנו פרופיל בטיחות גבוה באמצעות ניסויים טוקסיקולוגים".

הפרסום חושף את הפוטנציאל של סדרת המולקולות הקטנות, שזכו לרישום הגנת פטנט בארה"ב ובאירופה, לשמש ככוון טיפולי חדש בממאירות זו. "סרטן שחלות בדרגה מתקדמת, הוא בין הגידולים הגינקולוגיים הקטלניים ביותר כיום", מדגישים פרופ׳ אשור-פביאן ופרופ' לרר.

בשנת 2020 דווחו כ-314,000 מקרים חדשים ו-207,000 מקרי מוות ברחבי העולם מהמחלה. זיהוי טיפולים חדשים למחלה אגרסיבית זו, ופיתוחם, עשוי להוביל לטיפול מתקדם יותר מזה הקיים היום בעולם הרפואה. החוקרים הדגישו כי אותו אנזים כנגדו פיתחו את הטיפול החוסם, DIO3, מתבטא באופן בולט גם בסוגי סרטן אגרסיביים נוספים ומעורב בצמיחת הגידול ולכן מהווה יעד אטרקטיבי להפעלת המולקולות המעכבות כנגדו.